Page 9 - gag 42
P. 9
שמעון לוי
מה אאחל לעצמי בשנה הזאת
מהתרבות הישראלית?
מה כוללת "תרבות ישראלית"? האם גם יהודיות (בלי חילונים)? גם עבריות (בלי
ערבים)? אפילו כמה מרצונותיי שלי? האם צריך להתחשב במאותגרי הטעם? שהם רוב
(ט)עם ישראל? האם תרבות היא נחלת ה"אליטה" ,שפעם נחשבה אשכנזית ,משכילה,
אמידה ,גברית וצברית? וגם היא משתנית לרעה לאומית-דתית מידי יום ביומו ,וכיום
האליטה המסכנה היא מיעוט סמוליברלי נרדף? האם אפשר להסביר "טעם" למי שאין
לו? ולמי שיש ,צריך להסביר?
והנה קצת ממשאלותיי לשנה שמתחילה לפי הלוח העברי בימים אלה .מדובר בעיקר
באמנויות הביצוע:
במדיום של ווידיאו נטלי כהן וקסברג עוסקת בפראותה הבוטה והמוחצנת ,בטעם רע במכוון
ובחזקה ,ברהב ובטמטום הלאומני-דתי הישראלי ,מנפצת טאבו-אים של מין והפרשות
וחודרת דרך הרקמות עתירות העצבים הרכות לכל זיופי האידיאולוגיה וקלקולי המוסר
האקסקלוסיבי שלנו ,מטפלת באלימות ראויה בהילת השכול המנוצלת פוליטית עד זרא,
בצביעות ביחס לשואה ובסבל המתמשך של הכיבוש ולצד זה – ופוליטי לא פחות אך נוגע
ללב -מביעה חמלה עמוקה וכנה לכלב הגוסס והכואב שלה לפני שיורדם למות .תרבות
כמו שאת מבצעת אותה היא גם הוצאה לאור ,נטלי .תמשיכי.
נעמי יואלי בתאטרון היא השחקנית הטבעית המתקשרת עם קהליה באופן שקשה
לתאר אותנטי ממנו .חומרי יצירתה הם זיכרונות אישיים ההופכים בפיה ובמחוותיה
לחברתיים ,בעודה נוגעת בעדינות חריפה בסממני הזהות הישראלית :סיפור משפחה
בפולין ,לפני השואה ,שכותבת לבן שעלה לארץ; אוהבת-מבקרת את הפלמ"חניקית
נתיבה בן יהודה; מקדישה יצירה שלמה לרופא עזתי ששיכל את משפחתו .נעמי היא
דוגמה מופתית ליוצרת ,שאצלה האישי הוא פוליטי ,בעוד האסתטיקה המוקפדת של
עיצוב החלל והמוסיקה משרתות להפליא את המסר ,והנה תרבות של איכות ולא של
כמות ומסחריות.
מן המוסיקה הישראלית בחרתי לשנת התרבות הבאה בנועם ענבר ,מלחין מקורי,
ולמקהלת גיהינום שאיתה הוא עובד .ענבר יוצר סוגה משלו ,אי-שם בין הקלאסי
הנשען על יסודות גם מהרנסנס והבארוק ומתעלס מעדנות עם גדולי המלחינים בני
זמננו .נועם ,אני מת לקרוא את כל מעשיות האחים גרים ,שתרגמתי ,למוסיקות שאתה
תחבר .כמוסיקאי גם של תאטרון .ענבר מפרש ,לא רק מאייר הצגות.
גיליון ַּ 42גג 7 
