Page 15 - gag 42

‫לארץ‪ ,‬ואפילו שלא היה בהתחלה מה לאכול‪ָ ,‬ה ָר ָעב היה טעים‪ ,‬למה אני‬
‫אגיד לך למה‪ ,‬כי אנחנו כל התיאבון שלנו זה לארץ ישראל‪".‬‬

‫והנה עוד מעט מגיע ראש השנה‪ .‬דודה דינה כבר נפטרה‪ .‬היא הייתה‬
‫הדודה האחרונה שיכולנו עוד לשמוע ממנה על הבית שמעבר להיותנו‬
‫בארץ ישראל‪ .‬המעט שאנחנו יודעים הוא אותו מעט שנותר לנו‪ ,‬שאין לנו‬
‫בעצם ידיעה ממשית על עצמנו‪ .‬רק רמאי ומתעתע יאמר שיש לנו שורש‬
‫בעירק‪ .‬אז מהו השורש שלנו? תמונות מעטות בלבד יוכיחו שהורי התנתקו‬
‫מחייהם בגיל העשרים ובאו לארץ אחרת‪ ,‬לארץ שהם כינו 'ארץ הקודש'‪,‬‬
‫אליה ילדו אותנו‪ .‬אנחנו מחפשים שורש‪ .‬הלוביה מתקשה מאוד להיות‬
‫השורש‪ .‬גם אין לה עסק בנסתרים כמונו‪ .‬והלוביה שקונים בסופר‪ ,‬נקייה‬

‫מתולעים‪ ,‬היא לוביה כשרה אבל אלוהים לא שומע מה היא אומרת‪.‬‬

‫זהו‪ .‬זה מה שאני זוכר מדודה דינה‪ .‬אחרי זה בא האלצהיימר‪ .‬אני קונה‬
‫לוביה עם אלצהיימר‪.‬‬

‫אולי בעוד חמישים או מאה שנה תיוולד נינה‪ ,‬צאצאית‪ ,‬שתהיה סבתא‪ ,‬כאן‬
‫בארץ‪-‬ישראל ומה? איזו לוביה היא תפרום? מה יהיה הסיפור שלה? אינני‬
‫יודע‪ .‬זה לא סוף ראוי לסיפור על דודה דינה‪ ,‬לא סוף ראוי לעלילות‬
‫הלוביה‪ .‬בראש השנה נקנה אולי עשר לוביות‪ .‬נברך עליהן‪ :‬יהי רצון‬
‫מלפניך וגו'‪ ,‬כמו שכתוב‪ .‬הלוביות‪ ,‬יש לקוות‪ ,‬לא שינו ממנהגן‪ .‬הן‬
‫אחראיות על שיקום חיינו בשנה הקרובה‪ ,‬מאז סידרו מקובלים קדושים את‬

‫ההסדר החשוב הזה עם הלוביות‪ ,‬ולא רק איתן‪.‬‬

‫זהו כל הסיפור שלי? לא‪ ,‬ממש לא‪ .‬מי אמר שזה סיפור עם סוף?‬

‫כיבוד הורים‪ ,‬סיפור ישן‬

‫ָה ָיה ִאי ׁש ָז ֵקן ָּב ָא ֶרץ‪ֵ .‬עי ָניו ָּכה ּו‪ָ ,‬י ָדיו ָר ֲעד ּו ְו ֵגוֹו ִנ ְכ ּ ַּפף ְמאֹוד‪ַּ ּ .‬פ ַּעם‬
‫ַּכ ֲא ֶׁשר ָי ַּׁשב ַּה ָּז ֵקן ֶל ֱא ֹכל ָר ֲע ָדה ָידֹו ְו ַּה ָּמ ָרק ֲא ֶׁשר ַּב ַּכף ִנ ְׁש ּ ַּפ ְך ַּעל ַּה ּ ֻּׁש ְל ָחן‪.‬‬
‫ָרא ּו ֹזאת ְּבנֹו ְו ַּכ ָּלתֹו ְו ָכ ֲעס ּו ְמאֹוד‪ֵ .‬מ ַּה ּיֹום ַּהה ּוא ָהי ּו מֹו ִׁשי ִבים ֶאת ַּה ָּז ֵקן‬

‫ַּב ִּפ ָּנה ַּעל ַּיד ַּה ַּת ּנ ּור‪ָׁ .‬שם ֶה ֱע ִמיד ּו לֹו ֻּׁש ְל ָחן ָק ָטן ְו ִכ ֵּסא ְו ָׁשם ָא ַּכל‪.‬‬

‫ּ ַּפ ַּעם ַּא ַּחת ָר ֲע ָדה ַּיד ַּה ָּז ֵקן ְו ַּה ְ ּק ָע ָרה ָנ ְפ ָלה ִמ ָּידֹו ְו ִנ ְׁש ְּב ָרה‪ָּ .‬כ ֲע ָסה עֹוד‬
‫יֹו ֵתר ַּכ ָּלתֹו ְו ָק ְנ ָתה לֹו ַּק ֲע ַּרת ֵעץ‪ֵ .‬מ ַּה ּיֹום ַּהה ּוא ָנ ְתנ ּו ַּל ָּז ֵקן ֹא ֶכל ְּב ַּק ֲע ַּרת‬

‫ָה ֵעץ‪...‬‬

‫ְו ַּל ָּז ֵקן ָה ָיה ֶנ ֶכד ָק ֹטן‪ֶ .‬י ֶלד ֵּבן ַּא ְר ַּבע ָׁש ִנים‪ .‬יֹום ֶא ָחד ָרא ּו ֶּבן ַּה ָּז ֵקן‬
‫ְו ַּכ ָּלתֹו‪ִּ ,‬כי ְּב ָנם ַּה ֶּי ֶלד ְמ ַּש ֵחק ַּעל ָה ָא ֶרץ ְּב ִג ְז ֵרי ֵעץ‪ַּ - .‬מה ַּא ָּתה עֹו ֶשה‪,‬‬

‫גיליון ‪ַּ 42‬גג ‪13 ‬‬