Page 29 - gag 42
P. 29
מתי שמואלוף
מרק של כפילים ,סיפור
בצימר ,עץ חום ומסריח ,ונעמן מספר לי שסופות שמש סולאריות מכות בכדור הארץ
ומשנות לגמרי את השדות האלקטרומגנטיים שלו .החורף בעיצומו ,למרות שאוקטובר
רק מתחיל .אני חוזרת להכין לנו ארוחת ערב .הוא מביא לי פרוספקט של אטרקציות
תיירותיות במחוז ואומר שיש באזור ,איזה סאונה שווה שכדאי לנו לבקר מחר ,על
הסובוח ,ואז לרוץ עירומים לאגם הקפוא (מוכנה לחלק של הסאונה ,אבל לא רוצה
לסיים את חיי ,עם התקף לב בתוך אגם קפוא) .מרק דגים ,כמו המתכון שנעמן קיבל
מהאימא החאלבית שלו.
בדרך לצימר קנינו את מה שמצאנו :בצל ,בטטה ,גזר ,קישואים ,דלעת (ואהה כמה
סוגים) ,שום ,רסק עגבניות (לא מצאנו ,שמנו רוטב ספגטי) ,סלרי ,נענע (רק
מיובשת) ,אבקת מרק (מקווה שהיא כמו בישראל) ,שמן זית ,סוכר ,ומלח .קנינו מבעוד
מועד שני בקבוקי יין לבן ,לא ידענו מה טוב ,ולא טוב ,אז לקחנו את זה שכתוב
שהוא מגיע מאיטליה ושהוא עולה יותר מארבע יורו .ובדיוק כשאני מביאה את הסיר
לשולחן ,אני מביטה ביד שלי ורואה את הצלקות האלו שתמיד ילכו איתי כמו
קעקועים שאי אפשר להסיר ,מזכירים לי תקופה שבה שיחקתי עם המוות וחתכתי את
ורידיי .אבל מלאך המוות לא רצה בי ,כמו שאני רציתי בו .מילאתי את האמבטיה כמו
ב"תאומים" של קרוננברג ,אבל אימא שלי תפסה אותי .חבל שאת הדוד שנגע בי,
היא לא תפסה ,זה שגנב לי את הילדות ואת הרצון לחיות.
האורות נכבים בדיוק כשאנו מתיישבים לאכול .אנחנו שומעים רעם נוסף ומגלים שכל
החשמל נפל לגמרי .אני מדליקה מיד נרות .אני מהירה מנעמן .הוא קצת מגושם ,ולי
יש חוש התמצאות במרחב .למרות שזה נשמע מוזר ,אנחנו לא ממש בודקים מה קורה
בחוץ .דמאט .איך אפשר שלא להיכנע לריחות של המרק ,עם הלחם העבה ,החום ,עם
אגוזי המלך ,והצימוקים שקנינו בדרך ,כשהלכנו לאיבוד ,שעה לפני ההגעה.
אחרי האוכל .נעמן יוצא לבדוק מה קורה בחוץ ,עם השכנים ,והעיירה .קר ,למרות
שהדלקנו את החימום ,אולי מוטות החימום חלשים מדי .נעמן לובש מעיל פוך קצת
קרוע ,כפפות חומות שהצמר מציץ מהן [יד שנייה שהוא מצא ברשת "ברברי"] וכובע
"סאמעט הוט" שהוא קיבל מסבו שהיה שייך לחסידות ,משושלת של האדמו"ר
מסקווירא .אני לא אוהבת את ההתחזקות שלו .אבל למדתי לחיות איתה ,כמו מאהבת
נוספת ,אבל לפחות זה גורם לו לדאוג לי יותר.
גיליון ַּ 42גג 27 
