Page 136 - תאטרון 34
P. 136

‫יבגני וכטנגוב זמן מה לפני מותו באביב ‪) 1922‬התצלום‪ :‬באדיבות מוזיאון וכטנגוב‪ ,‬מוסקבה(‬

‫על המופע במועדון הלילה‪" :‬למה הכניסו אותה לבית־סוהר?" )גיא שם‪ ,‬עמ' ‪ .(315‬שאלה זו‬
       ‫מסגירה את אי יכולתה של השחקנית לקבל את הדמות בלי להבין את כל מניעיה ותולדותיה‪.‬‬

‫גם עדויות על שיטת עבודתם עם שחקני הבמאים ה"פנימיים" מגלות את נאמנותם לאותו סדר‬
‫עבודה ריאליסטי־פסיכולוגי‪ .‬לדוגמה‪" ,‬ניתוח הנפשות" שברוך צ'מרינסקי )‪ (1947‬ראה כשלב‬
‫הכרחי בעבודה על המחזה‪" :‬זהו הניתוח הקשה והמסובך ביותר; הוא דורש גישה מיוחדת לכל אחת‬
‫מהן‪ ,‬טיפוס טיפוס ואופיו‪ ,‬צורתו ועלילותיו‪ ,‬והם כל כך שונים איש מרעהו; ויחד עם זה יש לשמור‬
‫על אחדות הקו שלהם‪ ,‬שאף אחד מהם לא יצא דופן ממסגרת העלילה ולא יפגום בשלמות כל הבניין‬
‫ולא יגרום לידי דיסוננס בכל הסביבה הזאת" ‪ .30‬אף על פי שסדר העבודה על התפקיד ששיננו‬
‫בשיעורי וכטנגוב וסטניסלבסקי היה פחות או יותר משותף לכל ראשוני הבימה‪ ,‬סגנון המשחק‬

        ‫המיוחד‪ ,‬פרי עבודתם המשותפת עם וכטנגוב על ההצגה הדיבוק‪ ,‬עבר שינויים משמעותיים‪.‬‬

‫על השינויים בסגנון משחקם של ותיקי הבימה ניתן ללמוד מההשוואה בין משחקה של רובינא‬
‫למשחקן של חברותיה ומתחרותיה בלהקה‪ .‬ממקורות שבידינו עולה‪ ,‬שרובינא הייתה שחקנית בעלת‬
‫נוכחות רבת כוח‪ ,‬אינטואיציה יוצאת דופן וחוש צורה מפותח מאוד שהכתיב לה את תנועותיה‪,‬‬
‫הבעות פניה ונגינות קולה המובלטות והמשכנעות כאחד‪ .‬עם זאת‪ ,‬משחקה היה חדגוני‪ ,‬סטטי וחסר‬
‫ניואנסים פסיכולוגיים‪ .‬כפי שהגדיר אותה יוסי יזרעאלי‪ ,‬היא הייתה "וירטואוזית של מיתר אחד"‬
‫)גיא שם‪ ,‬עמ' ‪ .(192‬כתוצאה מכך‪ ,‬רובינא לא הייתה חזקה בתפקידי אופי‪ ,‬תפקידים קומיים‬
‫ותפקידים שדרשו התעמקות פסיכולוגית‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬היא תמיד הצטיינה בגילום דמויות טרגיות‬
‫מופשטות‪ ,‬דמויות שגילומן דורש ריכוז גבוה של תכונה או רגש אחד‪ ,‬ואינו מחייב דינמיות פנימית‪.‬‬

                     ‫‪ 30‬צ'מרינסקי‪ ,‬ב' )‪ .(1947‬ספר צ'מרינסקי‪) .‬ש' שנהוד )עורך((‪ .‬ת"א‪ :‬לעם‪ .‬עמ' ‪.115‬‬

                                                                         ‫‪ 134‬גליון ‪34‬‬
   131   132   133   134   135   136   137   138   139