Page 132 - תאטרון 34
P. 132

‫הבסיסיים של "התורה"‪ .‬הרי כל שיעור של סטניסלבסקי החל מ"מחאה חריפה וגלויה… נגד‬
‫ההתנפחות המליצית" ו"אי־הטבעיות התאטרונית"‪ ,‬כדברי שרגא פרידמן‪ 17.‬בניגוד לווכטנגוב‬
‫ששאף לפתח את "התיאטרליות החדשה"‪ ,‬בעיני סטניסלבסקי‪ ,‬תיאטרליות הייתה מזויפת‬

                                                                                   ‫ומיושנת‪.‬‬

‫על ההבנה המסולפת של רעיונות סטניסלבסקי ניתן ללמוד גם מהניסיונות הנדירים של צעירי‬
‫הבימה להגן על שמו‪ .‬באותן שנות ה־‪ .50‬שרגא פרידמן‪ ,‬אז שחקן הבימה צעיר‪ ,‬קרא למתנגדי‬
‫סטניסלבסקי לא להיות "טבעיים" מדיי‪" :‬ממי אתם מתביישים? הקהל משלם כדי לראות‬
‫אתכם משחקים‪ .‬ובכן – קומו ושחקו!" )שם‪ .(13 ,‬כלומר‪ ,‬הבנתו של פרידמן את תורת‬
‫סטניסלבסקי הייתה מנוגדת לחלוטין לרעיונותיה הבסיסיים‪ ,‬שהופנו בראש וראשונה בעד‬

                                                                   ‫הטבעיות ונגד ה"משחק"‪.‬‬

‫למרות הריאקציה נגד סטניסלבסקי‪ ,‬הוראת המשחק בארץ גם בשנות ה־‪ 50‬המשיכה‬
‫להתבסס על רעיונות ה"תורה"‪ .‬ב־‪ 1984‬נילי פולטון־דן בדקה חלק ניכר ממוסדות החינוך‬
‫לתיאטרון בארץ‪ .‬הבדיקה התרכזה במידת שימושם של המוסדות בתורת סטניסלבסקי‪.‬‬
‫לבדיקה בחרה פולטון־דן שבעה מוסדות‪ :‬בית־הספר הדרמטי של הבימה‪ ,‬הסטודיה של‬
‫הקאמרי‪ ,‬הסטודיו של מניה ארנון‪" ,‬בית־צבי"‪ ,‬הסטודיו למשחק של ניסן נתיב‪ ,‬סמינר‬
‫הקיבוצים והחוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל־אביב )פולטון־דן‪ ,‬עמ' ‪.(98-84‬‬
‫תוצאות הבדיקה מעלות‪ ,‬שגם בעת ה"ריאקציה" לימדו גרסה זו או אחרת של תורת‬
‫סטניסלבסקי בכל המוסדות הללו‪ .‬בחלק מהם לימדו את גרסתה ה"מקורית" והמורים היו‬
‫ותיקי הבימה‪ ,‬ואילו בחלק אחר לימדו את הגרסה האמריקאית של ה"תורה"‪ ,‬על־פי‬

                                                                                  ‫סטרסברג‪.‬‬

‫באשר להפצת תורת סטניסלבסקי בארץ ניתן להסיק‪ ,‬שהיא שימשה בסיס לרוב הפעילויות‬
‫התיאטרוניות והחינוכיות כאן‪ ,‬במיוחד בשנות העשרים עד שנות הארבעים של המאה‬
‫הקודמת‪ ,‬אך גם מאוחר יותר‪ .‬שחקנים ישראלים רבים למדו את ה"תורה" מפי תלמידיו‬
‫הישירים של סטניסלבסקי‪ .‬אף על פי שרוב ותיקי הבימה שמעו את ה"תורה" מפי המחבר‬
‫עצמו‪ ,‬מידת שליטתם בעקרונותיה הייתה מוגבלת‪ ,‬דבר שגרם לסילופים רבים בהבנתה‪,‬‬
‫בהוראתה וביישומה‪ .‬מכאן‪ ,‬מידת ההתאמה בין השיטה שלמדו השחקנים בארץ לבין תורת‬
‫סטניסלבסקי האמיתית והמקורית‪ ,‬הייתה מצומצמת ומפוקפקת ביותר‪ :‬מה שראשוני הבימה‬
‫הספיקו ללמוד בשיעורי וכטנגוב‪ ,‬סטניסלבסקי ואחרים לגבי תורת סטניסלבסקי – הם לא‬

                                                                     ‫הצליחו להעביר הלאה‪.‬‬

                                                     ‫מורשת וכטנגוב בהבימה‬

‫את שמירתה של הבימה על מורשת וכטנגוב חשוב לראות בהקשר של הניסיונות לשמר את‬
‫מורשתו בידי תלמידיו בברית־המועצות‪ .‬הדיון במורשתו התיאטרונית בחקר התיאטרון‬

                                                        ‫‪ 17‬גנסין‪ ,‬מ' )‪ .(1938‬סטניסלבסקי‪ ,‬במה ד'‪ .‬עמ' ‪.5‬‬

                                                                         ‫‪ 130‬גליון ‪34‬‬
   127   128   129   130   131   132   133   134   135   136   137