Page 128 - תאטרון 34
P. 128

‫כשרונם המולד‪ .‬כך‪ ,‬במקרה של מסקין עולה מהביקורות ומעדויותיו האישיות‪ ,‬שלא הייתה‬
 ‫לו שליטה בטכניקה ומשחקו הטבעי תמיד התבסס על יכולתו המולדת להזדהות עם הנסיבות‪.‬‬

‫על שליטתם המוגבלת של ותיקי הבימה בטכניקה הפנימית ניתן ללמוד בראש וראשונה‬
‫מעדויות השחקנים עצמם‪ .‬פאני ליוביץ' הודתה בראיונות‪ ,‬שרוב שחקני הבימה "לא הכירו‬
‫את שיטת סטניסלבסקי" ו"לא הבינו אותה עד הסוף"‪'" :‬השיטה' הייתה רק בשביל עבודה של‬
‫השחקן על עצמו‪ ,‬לא להצגות… במקום לראות ולהתרשם‪ ,‬הם רצו להראות שהם יודעים…‬

                               ‫ו'הפגינו' משחק במקום לשחק מתוך חוויה פנימית אמיתית"‪1 .‬‬

‫אברהם ברץ‪ ,‬שחקן הבימה שהצטרף לתיאטרון ב־‪ ,1924‬לאחר שכבר הסתיימו שיעוריהם‬
‫של וכטנגוב וסטניסלבסקי‪ ,‬ביקר ב־‪ 1938‬בתערוכה לזכר סטניסלבסקי בניו־יורק ונתקל שם‬
‫בספרו על השיטה‪ .‬ברץ נדהם לגלות‪ ,‬כי "מקום נכבד תופסות בו ]בספר[ בעיות‬

            ‫האינטואיציה השחקנית‪ ,‬התת־ידע והנפש‪ ,‬תפיסה הנוגדת לזו השלטת בארצנו"‪2 .‬‬

‫ניתן להסיק‪ ,‬כי בעבודתם המקצועית של שחקני הבימה בשנות ה־‪ 30‬לא היה מקום לענייני‬
‫אינטואיציה ותת־מודע‪ ,‬מונחי הטכניקה הפנימית החשובים ביותר בתורת המשחק של‬

                                                                               ‫סטניסלבסקי‪.‬‬

‫שמעון פינקל שהצטרף להבימה רק אחרי עזיבתה את רוסיה‪ ,‬התנגד תמיד לתורת‬
‫סטניסלבסקי וחשב שהיא מזיקה לשחקן ומסבכת אותו‪ .‬בה בעת הדגיש לא פעם כי התנגדותו‬
‫מתייחסת לא ל"תורה" עצמה‪ ,‬אלא למה ששחקני הבימה מציגים בתור "התורה"‪" :‬יש להניח‬
‫כי מפרשיו ]של סטניסלבסקי[ סילפו את שיטתו‪ ,‬ולפי מה ששמעתי מדיקי וממיכאיל צ'כוב‪,‬‬
‫יש להניח כי גם סטניסלבסקי בנה עבודתו בעיקר על השחקן‪ ,‬ולא על האנליזה המופשטת"‪3 .‬‬
‫לדברי פינקל‪ ,‬מכל האלמנטים של תורת סטניסלבסקי‪ ,‬התרכזו שחקני הבימה בעיקר בניתוח‬

  ‫מופשט של הטקסט והדמויות‪ ,‬ולא נתנו דעתם די הצורך על אלמנטים אחרים של "התורה"‪.‬‬

‫יש עדויות נוספות על סילוף ה"תורה" על־ידי ותיקי הבימה‪ .‬ובאמת‪ ,‬רק בסילוף מוחלט של‬
‫מהות התורה ניתן להסביר אמירות כמו‪" :‬סטניסלבסקי הוא בשביל הגויים‪ ,‬ליהודי יש ראש"‬
‫)פולטון־דן‪ ,‬שם ‪ ,(70‬או "שיטת סטניסלבסקי… אין היא מתאימה לטמפרמנט היהודי"‪ .‬הרי‬
‫סטניסלבסקי בבנייתו את ה"תורה" התכוון דווקא להפעיל את האינטלקט‪ ,‬כלומר‪" ,‬ראש"‬
‫השחקן ולשחרר את אמנות המשחק משכבת ערפול‪ ,‬מסתורין ומיסטיקה‪ .‬עם זאת‪ ,‬אחד‬
‫ההיבטים המשמעותיים ביותר בתורת סטניסלבסקי הוא האוניברסליות שלה‪ ,‬דבר שקנה לה‬
‫מעריצים וממשיכים בעולם‪ .‬סטניסלבסקי עצמו‪ ,‬דווקא בפניותיו להבימה חזר והדגיש‪ ,‬כי‬

 ‫ברצונו לאחד את כל העמים דרך שפת תאטרון אוניברסלית‪ .‬במכתב הפרידה מהבימה כתב‪,‬‬

      ‫‪ 1‬פולטון‪-‬דן‪ ,‬נ' )‪ .(1984‬הילת סטניסלבסקי‪ :‬הגישות השונות למורשתו בארץ‪ .‬עבודת גמר לקבלת תואר מוסמך‬
   ‫לתאטרון‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬עמ' ‪ ; ;69-70‬לוביץ'‪ ,‬פ' )‪ .(1987‬ערך ש' בר‪-‬שביט‪ .‬במה‪ ,110 109 ,‬עמ' ‪.27‬‬

                                           ‫‪ 2‬ברץ‪ ,‬א' )‪ .(1954‬אמן הבמה‪ .‬ת"א‪ :‬הקיבוץ המאוחד‪ ,‬עמ' ‪.82‬‬
                                                      ‫‪ 3‬פינקל‪ ,‬ש' )‪ .(1977‬גלגולים‪ .‬ת"א‪ :‬עקד‪ .‬עמ' ‪.165‬‬

                                                                         ‫‪ 126‬גליון ‪34‬‬
   123   124   125   126   127   128   129   130   131   132   133