Page 123 - תאטרון 34
P. 123

‫לקראת פרסום‬

‫ניכרים בבירור בתחום העשייה הדרמטית בארץ־ישראל בימיהם של אשר ארליך‪ 4‬ושל‬
                                                                     ‫אליעזר אנסקי‪ ,5‬למשל‪.‬‬

‫"ההצגה בבית־הספר" היא כותרת מאמרו של יחזקאל סן‪ 6‬הדן בהבדל שבין תיאטרון ילדים‬
                                         ‫כאמצעי לבין תיאטרון ילדים שמטרתו יצירת הצגה‪.‬‬
                                                                                   ‫כותב סן‪:‬‬

‫"רבים הם עדיין המורים‪ ,‬הרואים בהכנת הצגה של ילדים ביזבוז זמן‪ ,‬איבוד שעות לימוד‬
‫ועבודה לבטלה‪ ...‬אבל תועלתה ]של הצגה[‪ ,‬הן בשטח החינוכי והן בשטח הלימודי‪ ,‬רבה‬

    ‫במידה שלא תשוער‪ ,‬לפי שכל מה שהתלמיד רוכש מההצגה‪ ,‬מתוך עניין הוא רוכשו"‪.‬‬
                               ‫ובהמשך מפרט סן את מה שהתלמיד יכול‪/‬עשוי‪/‬עלול לרכוש‪:‬‬

‫"ייטען במוטיבציה להצליח; יבין טוב יותר את החומר; יפתח את הזכרון שלו; ישפר את לשונו‬
‫ושפתו; יהגה נכון את האותיות ויבטא מלים באופן ברור יותר; יפתח אצלו את האמנויות‬
‫הקשורות בצדדים הטכניים של ההצגה )ציור‪ ,‬תפירה‪ ,‬תאורה וכו'(; יפתח את האחריות‬

                                                                           ‫הקולקטיבית"‪.‬‬
                ‫המטרה החינוכית‪ ,‬המתבטאת ב"אחריות הקולקטיבית"‪ ,‬זוכה אצל סן להרחבה ולביאור‪:‬‬
‫"בשום שטח משטחי העבודה המשותפת של הילדים אין הצלחת הפרט משפיעה על הצלחת‬
‫הכלל ואין כישלונו של הפרט משפיע על כשלון הכלל‪ ,‬כמו בהצגת מחזה‪ ...‬אין אני מתכוון כאן‬
‫לחינוך האמנותי ולהצגה אמנותית‪ ,‬כי הרי האמנות נחלת יחידים היא ואין לדרוש מכל אחד מילדי‬
‫הכיתה המציגה שיהא מחונן מבחינה אמנותית‪ ,‬שכן אמנות מתנת שמיים היא‪ .‬הכנה אמנותית של‬
‫מחזה מחייבת את המורה להיות אמן ‪ -‬ולא כל מורה זכה לכך‪ .‬ואפילו יזמין בית־הספר אמן־במאי‬
‫לביצוע ההצגה‪ ,‬לא תהיה זו הצגה אמנותית‪ ,‬באשר משתתפיה הם ילדי הכיתה‪ ,‬כל ילדי הכיתה"‪.‬‬
‫לדידו של סן‪ ,‬לא חשוב הפן האמנותי־מקצועי של ההצגה המועלית בבית־הספר‪ ,‬אלא חשובה הכנת‬
‫ההצגה כפרויקט קבוצתי־כיתתי‪ .‬באמצעות עשייה כזאת ניתן להגיע להישגים לא מבוטלים מבחינה‬

                               ‫חברתית וערכית‪ ,‬שלא להזכיר את החוויה של עצם העשייה הדרמטית‪.‬‬

                             ‫לאה גולדברג על ילדים כצופים בתיאטרון‬

‫גם המשוררת והמחזאית לאה גולדברג עוסקת בשאלת איכותם של הילדים כצרכני תרבות; היא רואה את‬
‫הפוטנציאל הגלום בהם‪ .‬לדידה‪ ,‬ילדים כקהל צופים צעיר‪ ,‬עשויים לשפוט בטבעיות את איכותה של‬

                                                                                  ‫‪ 4‬עיין פרק שלישי להלן‪.‬‬
                                                                                        ‫‪ 5‬עיין פרק שמיני‪.‬‬

                                                                 ‫‪ 6‬ראו‪ :‬אורים )‪ ,(1952‬ע"ע ‪.526 - 521‬‬

‫‪ ‬גיליון ‪12134‬‬
   118   119   120   121   122   123   124   125   126   127   128