Page 120 - תאטרון 34
P. 120
ומבלי להתאימם לקהל הצעיר .כיוון שמדובר בתיאטרון מקצועי שמטרתו רווח כספי ,המטרה
העיקרית היא למק ֵסם את רווחיהם .ההיבט החינוכי הוא היבט נלווה ,ובשום מקרה לא ראשי.
תיאטרון לילדים תורם לא מעט לקירובו של הקהל הצעיר אל עולם הקלאסיקה ,מעשיר את
שפתם של הילדים ,מעורר את הדמיון שלהם.
עשייה תיאטרונית אינה עניין של מה בכך; היא רצופה לבטים וביקורת ,ניסיונות שעלו יפה
ומאמצים שכשלו .כל זה משפיע על הדגש החינוכי־לאומי ועל האיכות :בתיאטרון לילדים
משקיעים כסף רב :שכר הכותבים או המתרגמים ,הבמאים ,השחקנים ,מעצבי התפאורה,
המוסיקאים ,עובדי הבמה ,ועוד ,והמשקיעים מבקשים להפיק רווחים גדולים ככל האפשר.
ואלה ,לעתים קרובות ,באים על־חשבון האיכות .הילדים מסתפקים לרוב בתפקיד הצופים,
מעמדם פסיבי ,נטול חדוות יצירה ,חף ממעורבות ומחוויית ההשתתפות .וכשהם נוטלים חלק
פעיל בהפקה וביצירה מעסיקים אותם הרבה ומשלמים להם מעט .ואין לשכוח שהפעילות
השוטפת ,התובעת גם הופעה במקומות רחוקים ,עלולה לפגוע בלימודים הסדירים.
המבוגרים הפועלים במסגרת התיאטרון לילדים רואים את עבודתם בו כמשימה מזדמנת
וזמנית )"חלטורה"( ,ולכן השקעתם מינימלית; כל מעייניהם נתונים לפעילות בתיאטראות
המקצועיים למבוגרים בשעות הערב והלילה.
הבעייתיות ניכרת גם בתחום הרפטואר והעריכה הדרמטית .יש הצגות שבהן לא תמיד ניתנת
הדעת על ההתאמה לקהל היעד ,כי מה שמתאים למבוגרים ,לא בהכרח מתאים לילדים .שהרי
יצירת הצגה מקצועית לילדים אינה עניין של מה בכך .מבחינת המחזה ,היא מחייבת פישוט
השפה והעלילה ,הדגשת ההיבטים החווייתיים־החזותיים ,מוסיקה קליטה ,ועוד .תיאטרון
לילדים מחייב מיומנות ומקצועיות כמו למבוגרים ,כשהדגש הוא בתיבה "כמו למבוגרים".
עם כל ההבדלים בין שני סוגי תיאטרון אלו ניכרים לעין גם המכנים המשותפים :שניהם
תורמים לקירוב הדור הצעיר אל תרבות הדרמה ,ואל הקלאסיקה .לא מבוטלת גם תרומתם
לחיזוק השפה העברית של הצופים הצעירים ,העשרת עולם המושגים שלהם ,העמקת עולם
הדמיון והדימויים .והצפייה בהצגות תיאטרון מגבירה את המשמעת בקרב הצעירים ומחזקת
את כושרי ההקשבה וההבנה של הנאמר באוזניהם.
ותכונה שיש בה חשיבות מיוחדת :בשני סוגי התיאטראות מרבים להשתמש במילה חינוך ,אך
המשמעות והכוונה הנילוות אליה שונות במקצת .בתיאטרון הילדים ,הפעילות הייתה למטרה
אחת -כלי חינוכי ,לפעמים עיקרי ,בידי המורה־מחנך ששימש להעברת מסרים לאומיים
)היסטוריה ,תנ"ך וכו'( .בתיאטרון לילדים לא ויתרו על התיבה חינוך משום שהיא שיוותה
להם דימוי "רציני" יותר ממה שהיה ,או ממה שהצטייר ,לתיאטרון שלהם; וכך זכו ליחס טוב
יותר מצד מערכת החינוך .שם התואר "חינוכי" הבטיח להם דריסת רגל במוסדות ההשכלה
בארץ ,וכפועל יוצא מכך -רווחים נאים.
118גליון 34
