Page 122 - תאטרון 34
P. 122
בארצנו ,הולם אותם בגולה ,שם חופף עליו ערפל של דימיון ,אבל לא כאן ...חופשי מכל מסורת,
מכל עול של טרדיציה ,הוא החיזיון הבנוי על אגדה כללית :מקום בו לדימיון לפרוש כנפיים
רחבות ולספק את העין ואת הלב גם יחד .בחיזיון כזה המקום לאחדות שלמה בין הצורה
והתוכן ...ודווקא חיזיון ממין זה עודנו חסר לגמרי בספרותנו ,ומן הראוי לקחת את האגדות ההן,
ה'בין־לאומיות' ,ולעבד אותן לחיזיונות לילדים .בחיזיונות כאלה אפשר להכניס גם מרוח הארץ
וגם מרוח העם ,אם תטפל בחומר יד חרוצה ונאמנה."...
מדבריה של סילמן־יפה עולה תיאור ממצה של הלבטים שטורדים את שלוותו של
המורה־מחנך כשהוא מתכונן להעלות עם תלמידיו חגיגה .כיוון שהוא מתכוון להשתמש
בפעילות הדרמטית כאמצעי חינוכי מגרה ומעורר ,עליו למצוא חומר ,לעבד אותו ולהתאימו
לילדים ולנסיבות .העובדה שפעילות זו מצויה בארץ בחיתוליה בשנות העשרים של המאה
הקודמת ,ניכרת היטב גם בהעדר דפוסי העבודה של המורים וגם בהעדר חומר מתאים .מה
שהיה טוב לגולה ,לא טוב לארץ .ההליכה אל עולם האגדות האוניברסליות היא דרך מוצא
כמעט בטוחה מהתמודדות עם הבעיה בכלים מקוריים.
השימוש בתיאטרון ילדים לצרכים חינוכיים היה במאה ה־ 19ובעשרות השנים הראשונות של
המאה ה־ 20מוסכמה המקובלת על מערכת החינוך .המורים השתמשו בו כדי להעביר מסרים,
לספק מידע ,להעשיר את השפה ולהשריש ערכים .הוא נועד להיות מה שפטצולד ,אילאינה
וזנקובסקי כינו במאמרם "תיאטרון דידקטי בחינוך בבית־הספר" 2.לדבריהם" ,מתפקידו של
חינוך מודרני ואקטואלי ,להפעיל פדגוגיה שלמה .התכלית המוצבת לפניה היא מתן־דעת
ועיצוב־אופי ...היא חייבת לקדם במידה שווה את תחום הדעת ואת תחום הרגש של האדם...
היא מהווה מכשיר למימוש תכלית זו וליד הפסיכודרמה והדינאמיקה הקבוצתית."...
לדבריהם" ,התיאטרון הדידקטי" נולד מ"תיאטרון האילתורים" ,או מ"הפסיכו־דרמה" ;3הוא
מתהווה כאקט יצירתי של קבוצה ,מתוך קביעה ,ניתוח ושקילה של תכנים ובעיות.
כשמאתרים בעיה ,מחדדים ומנתחים אותה בכיתה ,רושמים את הרעיונות שנזרקים לחלל
ומאוסף רעיונות אלה נוצר המחזה במשותף .כשמגיעים לשלב המשחק ,ברי לגמרי שהוא
חייב להקיף את כל הנוכחים .הוא נמשך ,במסגרת שנקבעה ,אבל משחקם של הנוכחים נתון
לאלתורים.
"התיאטרון הדידקטי" עשוי לשמש לא רק כמכשיר פדגוגי לטיפול בקונפליקטים אקטואליים
מחיי הכיתה ומחיי התלמידים ,אלא אף לטיפול בעניינים העולים מחומר הלימוד.
האקטואליזציה המשחקית של החומר קובעת יחס גם לאנשים וגם לחיים ,מערבת את
היצירתיות האישית של המשתתפים ומקנה לה אופי כללי ,עד להפיכתה לקבוצה ממושמעת.
כך ניתן גם להתפתח וגם להשיג את המטרה החינוכית המהותית המשותפת .דברים אלה
2המאמר התפרסם בביטאון הסתדרות המורים בארץ-ישראל.
3שם ,עמ' .60
120גליון 34
