Page 126 - תאטרון 34
P. 126

‫מנצלים את הידע שלהם כדי ליצור דיאלוגים‪ ,‬לבנות תפאורה‪ ,‬להתנועע נכון וכו'‪ .‬נוסף על‬
                ‫כך‪ ,‬הוא מחדד אצלם תכונות נרכשות כמו כוח רצון‪ ,‬משמעת‪ ,‬דמיון‪ ,‬וכדומה‪.‬‬

‫אבל התרומה של המשחק אינה בולטת רק אצל הילדים המשחקים‪ ,‬אלא גם אצל הקהל‬
‫הצעיר‪ .‬הילדים הצופים משתתפים בחוויה המחיה לנגד עיניהם את עולמם היום־יומי‪ ,‬ההצגה‬

                       ‫מאפשרת להם להזדהות עם דמויות‪ ,‬ומלמדת אותם להיות ביקורתיים‪.‬‬

‫את רעיונותיו על תיאטרון ילדים כינס אנסקי בספרו התיאטרון לילדים ולנוער‪ :‬הרעיון‬
‫והמעשה‪ ,‬ספר שהוגדר לא אחת כ"שולחן ערוך" להעלאת מחזות על הבמה‪ .‬כך הוא כותב‬

                                                                           ‫במבוא לספרו‪10:‬‬

‫"במשך עשרות השנים האחרונות הפכו שעשועי הילדים והצגות תיאטרוניות לדבר מקובל‬
‫בבתי־הספר‪ .‬אין בית־ספר בארץ שאינו נעזר בהצגות תיאטרוניות‪ ...‬ברוב המקרים‪,‬‬
‫הצגות אלה אינן בעלות אופי של תיאטרון מאורגן; הן תוצאה של פעולה ספונטנית‪ ,‬ללא‬
‫ארגון או הכנה מוקדמת‪ ,‬כמקובל בתיאטרון מאורגן‪ .‬אין הן נטולות רמה אמנותית‬
‫מסוימת‪ ...‬ניסיונות פדגוגיים שנעשו בחינוך הכללי בעשורים האחרונים הביאו לגילויים‬
‫שונים‪ ,‬שאחד מהם הוא‪ ,‬שהתיאטרון משפיע השפעה רבה וחשובה על התפתחותו של‬
‫הילד והנער המתבגר‪ ...‬המשחקים התיאטרוניים שלהם הם מקוריים וללא הכנה מוקדמת‪.‬‬
‫באמצעותם הם מפתחים את גופם ודמיונם ומרחיבים את אופקם בעולם הסובב‪...‬‬
‫הפדגוגיה המודרנית בונה את העקרונות המתודיים שלה על האינדיבידואליות של הילד‬
‫וקובעת ללא הסתייגות שתיאטרון לילדים ולנוער הוא המכשיר הטבעי והדינאמי ביותר‬

                                                       ‫לחינוך הילד בגוף ובנפש גם יחד"‪.‬‬
‫ברוך קלאס‪ ,‬במאמרו המלומד והפרטני "הביום כמכשיר־חינוך"‪ 11,‬בוחר לדבר על תיאטרון‬
‫הילדים מזווית שונה במקצת‪ .‬כקודמיו‪ ,‬הוא רואה בתיאטרון כלי חינוכי ממדרגה ראשונה‪ ,‬אך‬
‫הוא מדגיש את התרומה של הפעילות הזאת לגיבושה של הקבוצה‪ .‬הגורם המלכד‪ ,‬לדידו של‬
‫קלאס‪ ,‬הוא הבמאי‪ ,‬שתפקידו אינו משולל פן חינוכי‪ .‬הוא נדרש למיומנות ולידע‪ ,‬ובכלל‪ ,‬מה‬
‫שחשוב בהפעלה הזאת אינו אלא הבימוי‪ ,‬או בלשונו של הכותב הביום‪ ,‬שכן הבמאי יכול‬
‫לקחת קבוצה של ילדים ולדעת לנתב כל אחד ואחד מהם בהתאם לכישוריו ולאופיו‪ ,‬כאשר‬
‫גם ילדים מופנמים או בעלי נטייה להסתגרות עשויים להיות מופעלים בכיוונים שונים‪,‬‬

                         ‫שינצלו את הכושר היצירתי שלהם‪ ,‬כמו למשל בהכנת תפאורה וכו'‪.‬‬

‫אלה הם מקצת מן הנושאים שנידונו בין מורים‪ ,‬אמנים ואנשי רוח‪ ,‬בנושא תיאטרון הילדים‪,‬‬
                  ‫והם מתוארים בספרי שעומד לראות אור בקרוב‪ ,‬תאטרון ילדים בישראל‪.‬‬

                        ‫‪ 10‬אליעזר אנסקי‪ ,‬התיאטרון לילדים ולנוער‪ :‬הרעיון והמעשה‪ ,‬ירושלים ‪.1969‬‬
                      ‫‪ 11‬ברוך קלאס‪" ,‬הביום כמכשיר חינוך"‪ ,‬אפיקים‪ ,‬חוברת ‪ ,1955 ,9‬ע"ע ‪.151 -147‬‬

                                                                         ‫‪ 124‬גליון ‪34‬‬
   121   122   123   124   125   126   127   128   129   130   131