Page 121 - תאטרון 34

‫לקראת פרסום‬

‫ימי הראשית – המורה במרכז העשייה‬

‫הדיון בהיבטים החינוכיים של התיאטרון המיועד לילדים החל בשנות העשרים של המאה‬
‫הקודמת‪ .‬היו אלה ימים שתיאטרון הילדים משל בכיפה‪ ,‬והמשימה העיקרית נפלה‪ ,‬מטבע‬
‫הדברים‪ ,‬על כתפיו של המורה־המחנך‪ .‬הוא שנדרש ליזום‪ ,‬לבחור חומר‪ ,‬לגרות את התודעה‬
‫האמנותית‪ ,‬להחיות את החומר שביקש להעלות‪ ,‬לעדכן מה שדרש עדכון וכו'‪ .‬לבטים אלה היו‬
‫נחלת כל המורים בלא יוצא מן הכלל‪ ,‬לפי שהם החלו משימה‪ ,‬ולא המשיכו בהפעלה‬

‫מסורתית שהנחילו להם אבותיהם‪.‬‬

‫צוהר אל השאלות שהטרידו את המורה שביקש להפעיל את תלמידיו קורעת ב‪ .‬סילמן־יפה‬
‫בהד החינוך‪:1‬‬

‫"‪...‬משבאים לסדר נשף בבית־הספר מתחילה השאלה‪ :‬מה לתת בו‪ ,‬ובאיזה סדר‪ ,‬ומה להעמיד‬
‫במרכז הנשף? והנה ברור לכל‪ ,‬כי התוכנית לא תספק את רוח הילדים אם לא יהיה בה חיזיון‪...‬‬
‫בחיזיון‪ ,‬נקודת הכובד של החגיגה‪ .‬הוא מילת הקסם לילדים‪ .‬ואולם כאן מתחיל החיפוש בחומר‬
‫הישן והדל שברשותנו‪ ...‬אין מה שימשוך את הלב ויעורר את המורה להחיות את החומר הנתון‬
‫במשחק חי ומעורר‪ ,‬כי החיזיונות הגלותיים אינם עשויים לתת סיפוק לנשמת ילדינו‪ .‬מצד אחד‪,‬‬
‫החומר הזה רחוק ממציאותם‪ ,‬ומצד שני‪ ,‬הוא דל‪ ,‬חסר גוונים ותנועה‪ .‬החיזיון הרי נועד לדבר אל‬
‫הלב‪ ,‬אם מצד הצורה ואם מצד התוכן ואם מצד שניהם כאחד‪ .‬ההצגה עשויה להשפיע על חושיו‬
‫החזותיים של הילד‪ ,‬אם העיקר בה התפאורה‪ ,‬הצד החיצוני‪ ,‬האפקטיבי‪ ,‬או לתת סיפוק לרגש‬
‫המוסר שבלב הילד על־ידי האידיאה הכלולה בה‪ .‬אל גובה ההשפעה והעונג יגיע החיזיון אם‬

‫תישמר בו האחדות בין התוכן המוסרי היפה ובין הצורה הנאה של האפקט‪."...‬‬
‫"‪...‬לדעתי‪ ,‬אפשר לתת‪ ,‬בתור חומר להצגות ילדים‪ ,‬חיזיונות משלושה סוגים‪ :‬הדרמה הריאלית‪,‬‬
‫המתארת את החיים הקרובים לילד; הדרמה המיוסדת על התנ"ך והאגדה העברית; והדרמה‬
‫המיוסדת על אגדה כללית‪ .‬בדרמה מהסוג הראשון רואה הילד את עצמו‪ ,‬את קרוביו‪ ,‬את סביבתו‪.‬‬
‫חיזיון כזה יכול לעורר את מחשבתו של הילד‪ ,‬את כוח הביקורת העצמית שלו‪ ,‬ואם יש בו הומור‪,‬‬
‫הרי הוא מבדח ומשמח‪ .‬ואם תהיה בחיזיון כזה הגזמה‪ ,‬צריך שתהיה בדרך הטבע‪ ,‬בגבול האפשר‪.‬‬
‫מה שנוגע לדראמות מהסוג השני‪ ,‬אמנם יש לנו חיזיונות הבנויים על אגדות עבריות ועל התנ"ך‪,‬‬
‫אבל יש ביניהם כאלה שקשה להציגם במלואם‪ ,‬כך שכל מורה יכול לקצרם כראות עיניו‪ .‬אלא‬
‫שלא בכולם מפותחת הפעולה במידה הוגנת‪ ,‬הטיפול בם עדין ויש לדאוג שלא לגזול מהם את‬
‫ערכם החינוכי או האמנותי‪] .‬אם יעשה כן[ השפעתם על ילדינו תהיה בוודאי טובה ומספיקה‪.‬‬
‫הרגש והמחשבה יוכלו לקבל את סיפוקם‪ .‬אבל נודה על האמת‪ :‬את הסיפוק המלא ייתן חיזיון‬
‫מסוג זה לילדי ארצנו רק מצד התוכן ולא מצד הצורה‪ .‬הצורה החד־גונית פוגמת לפרקים בכך‬
‫שהיא מורידה את גיבורנו מערפילי דימיונו של הילד‪ .‬הדמויות האלה שמתהלכות על הבמה‬
‫ידועות לילד מחיי יום־יום‪ ,‬והרי יש הרצון לראות את הגיבורים הנעלים בצורה בלתי רגילה‪,‬‬
‫דימיונית‪ .‬לפיכך‪ ,‬לדעתי‪ ,‬יש להסיר מהם את לבוש הריאליות המופרזת‪ .‬לבוש זה‪ ,‬שהוא ריאלי‬

‫‪ 1‬הד החינוך‪ ,‬ביטאון הסתדרות המורים בארץ‪-‬ישראל )ממשיך להופיע עד היום(‪ ,‬גיליון י"ד‪ ,‬תרפ"ז‪ ,‬עמ' ‪.218‬‬

‫‪ ‬גיליון ‪11934‬‬