Page 117 - תאטרון 34
P. 117
לקראת פרסום
ָו ָמ ְתנוִּ .כּי ִמי ָכל־ ָבּ ָשׂר ֲא ֶשׁר ָשׁ ַמע קוֹל ֱאֹל ִהים ַחיִּים ְמ ַד ֵבּר ִמתּוְֹך־ ָה ֵאשׁ ָכּמ ֹנוּ – ַויֶּ ִחיְ .ק ַרב ַא ָתּה
וּ ְשׁ ָמעֵ ,את ָכּל־ ֲא ֶשׁר י ֹא ַמר יְה ָוה ֱאֹל ֵהינוּ; ְו ַא ְתּ ְתּ ַד ֵבּר ֵא ֵלינוּ ֵאת ָכּל־ ֲא ֶשׁר יְ ַד ֵבּר יְה ָוה ֱאֹל ֵהינוּ ֵא ֶליָך –
ְו ָשׁ ַמ ְענוּ ְו ָע ִשׂינוַּ .ויִּ ְשׁ ַמע יְה ָוה ֶאת־קוֹל ִדּ ְב ֵרי ֶכם ְבּ ַד ֶבּ ְר ֶכם ֵא ָלי; ַויּ ֹא ֶמר יְה ָוה ֵא ַליָ ,שׁ ַמ ְע ִתּי ֶאת־קוֹל
ִדּ ְב ֵרי ָה ָעם ַהזֶּה ֲא ֶשׁר ִדּ ְבּרוּ ֵא ֶליָך – ֵהי ִטיבוָּ ,כּל־ ֲא ֶשׁר ִדּ ֵבּרוִּ .מי־יִ ֵתּן ְו ָהיָה ְל ָב ָבם זֶה ָל ֶהם ְליִ ְראָה
א ֹ ִתי ְו ִל ְשׁמ ֹר ֶאת־ ָכּל־ ִמ ְצוֹ ַתי – ָכּל־ ַהיָּ ִמיםְ :ל ַמ ַען יִי ַטב ָל ֶהם ְו ִל ְבנֵי ֶהם ְלע ֹ ָלםֵ .לְך ֱאמ ֹר ָל ֶהם :שׁוּבוּ
ָל ֶכם ְלאהלי ֶכםְ .ו ַא ָתּה ,פּ ֹה ֲעמ ֹד ִע ָמּ ִדיַ ,ו ֲא ַד ְבּ ָרה ֵא ֶליָך ֵאת ָכּל־ ַה ִמּ ְצ ָוה ְו ַה ֻח ִקּים ְו ַה ִמּ ְשׁ ָפּ ִטים ֲא ֶשׁר
ְתּ ַל ְמּ ֵדם; ְו ָעשׂוּ ָבאָ ֶרץ ֲא ֶשׁר אָנ ֹ ִכי נ ֹ ֵתן ָל ֶהם ְל ִר ְשׁ ָתּהּ .וּ ְשׁ ַמ ְר ֶתּם ַל ֲעשׂוֹתַ ,כּ ֲא ֶשׁר ִצ ָוּה יְה ָוה ֱאֹל ֵהי ֶכם
ֶא ְת ֶכםֹ :לא ָת ֻסרוּ יָ ִמין וּ ְשׂמ ֹאלְ .בּ ָכל־ ַה ֶדּ ֶרְךֲ ,א ֶשׁר ִצ ָוּה יְה ָוה ֱאֹל ֵהי ֶכם ֶא ְת ֶכם – ֵתּ ֵלכוְּ :ל ַמ ַען ִתּ ְחיוּן,
ְוטוֹב ָל ֶכםְ ,ו ַה ֲא ַר ְכ ֶתּם יָ ִמים ָבּאָ ֶרץ ֲא ֶשׁר ִתּי ָרשׁוּן.
אליהו ,ללא פעלולים
ולסיום ,אירוני או חתרני ,אולי כביקורת פנים־מקראית על פעלולי ההקדשה נמצא בתמונת אליהו
במערה ,מל"א :י"ט בבורחו מאחאב ומאיזבל המתכננת לרוצחו נפש ְוהוּאהלְך ַבּ ִמּ ְד ָבּר ֶדּ ֶרְך יוֹםַ ,ויָּב ֹא
ַויֵּ ֶשׁב ַתּ ַחת ר ֹ ֶתם ֶא ָחד; ַויִּ ְשׁאַל ֶאת־נַ ְפשׁוֹ ָלמוּת ]ַ [...ויִּ ְשׁ ַכּב ַויִּי ַשׁן ַתּ ַחת ר ֹ ֶתם ֶא ָחד; ְו ִהנֵּה־זֶה ַמ ְל ָאְך נ ֹ ֵג ַע
בּוַֹ ,ויּ ֹא ֶמר לוֹ קוּם ֱאכוֹלַ .ויַּ ֵבּטְ ,ו ִהנֵּה ְמ ַר ֲאשׁ ֹ ָתיו ֻעגַת ְר ָצ ִפים ְו ַצ ַפּ ַחת ָמיִם; ַויּ ֹא ַכל ַויֵּ ְשׁ ְתַּ ,ויָּ ָשׁב
ַויִּ ְשׁ ָכּבַ .ויָּ ָשׁב ַמ ְל ַאְך יְה ָוה ֵשׁנִית ַויִּ ַגּע־בּוַֹ ,ויּ ֹא ֶמר קוּם ֱאכ ֹלִ ,כּי ַרב ִמ ְמָּך ַה ָדּ ֶרְך .המלאך הזה ,בשונה
מאליהו שרצח את כוהני הבעל ,למשל ,מגלה כאן אנושיות עניינית ,פשוטה ונוגעת ללב ,כביכול
בכלל לא קדושהַ .ויֵּ ֶלְך ְבּכ ֹ ַח ָה ֲא ִכי ָלה ַה ִהיא אַ ְר ָבּ ִעים יוֹם ְואַ ְר ָבּ ִעים ַליְ ָלהַ ,עד ַהר ָה ֱאֹל ִהים ח ֵֹרב .שם
התרחשה תמונת הסנה הבוערַ .ויָּב ֹא־ ָשׁם ֶאל־ ַה ְמּ ָע ָרהַ ,ויָּ ֶלן ָשׁם; ְו ִהנֵּה ְד ַבר־יְה ָוה ֵא ָליוַ ,ויּ ֹא ֶמר לוֹ,
ַמה־ ְלָּך פ ֹה ֵא ִליָּהוַּ .ויּ ֹא ֶמר ַקנּ ֹא ִקנֵּא ִתי ַליה ָוה ֱאֹל ֵהי ְצ ָבאוֹתִ ,כּי־ ָעזְבוּ ְב ִרי ְתָך ְבּנֵי יִ ְשׂ ָר ֵאל – ֶאת־ ִמזְ ְבּח ֹ ֶתיָך
ָה ָרסוְּ ,ו ֶאת־נְ ִבי ֶאיָך ָה ְרגוּ ֶב ָח ֶרב; ָו ִא ָוּ ֵתר ֲאנִי ְל ַב ִדּיַ ,ויְ ַב ְקשׁוּ ֶאת־נַ ְפ ִשׁי ְל ַק ְח ָתּהּ .עתה ,ודווקא במקום
הקדוש במיוחד הזה ,דובר ה' לנביא:
ַויּ ֹא ֶמרֵ ,צא ְו ָע ַמ ְד ָתּ ָב ָהר ִל ְפנֵי יְה ָוהְ ,ו ִהנֵּה יְה ָוה ע ֹ ֵבר ְורוּ ַח ְגּדוֹ ָלה ְו ָחזָק ְמ ָפ ֵרק ָה ִרים וּ ְמ ַשׁ ֵבּר
ְס ָל ִעים ִל ְפנֵי יְה ָוהֹ ,לא ָברוּ ַח יְה ָוה; ְואַ ַחר ָהרוּ ַח ַר ַעשֹׁ ,לא ָב ַר ַעשׁ יְה ָוהְ .ואַ ַחר ָה ַר ַעשׁ ֵאשׁ,
ֹלא ָב ֵאשׁ יְה ָוה; ְואַ ַחר ָה ֵאשׁ ,קוֹל ְדּ ָמ ָמה ַד ָקּה.
לא הראוותנות של כוחות טבע המופעלים ביד האל ,לא הרוח ,האש והרעש הם המפתח לחוויה.
במונחי במה ,להזכירנו ,נשמע קול האל כמודע לתיאטרוניות – המיותרת? – של הופעותיו האחרות
וחותר בדממה דקה תחת פעלולי התגלויותיו שלו עצמו.
גיליון 11534