Page 133 - תאטרון 34
P. 133
לקראת פרסום
הרוסי ,החל מיד לאחר מותו ונשאר אקטואלי עד ימינו .וכטנגוב לא השאיר אחריו לא כתבי
עיון מפורטים ולא תורה מובנית ומוגמרת ,אך השאיר תלמידים רבים ,שניסו לשמר ולפתח
את מורשת המורה בהתאם להבנתם.
אף על פי שווכטנגוב עבד בתיאטראות ובסטודיות רבים ,פעילותו הבימתית והחינוכית
העיקרית התרכזה בסטודיות הראשונה ,השלישית ,ובסטודיה היהודית ,כלומר ,בהבימה .עם
כל אחת משלוש הסטודיות הייתה לו מערכת יחסים שונה ולאחר מותו ,כל אחת מהן שמרה
את מורשתו בדרכה שלה .עמיתי וכטנגוב מהסטודיה הראשונה לא הצהירו על נאמנותם
לעקרונותיו של חברם ,אך השפעתו הורגשה בפעילותם הבימתית והחינוכית .יש קווים
משותפים רבים בין רעיונותיו של וכטנגוב לשיטות המשחק ,הבימוי וההוראה של סרפימה
בירמן ,אלכסי דיקי 18בוריס סושקביץ' 19ושחקני הסטודיה הראשונה האחרים .השפעת
העבודה המשותפת עם וכטנגוב הורגשה במיוחד אצל חברו המוכשר ביותר ,מיכאיל צ'כוב.
השפעה זו הייתה הדדית ולעיתים קשה להבחין אילו מההברקות המשותפות שייכות לבמאי
וכטנגוב ואילו לשחקן צ'כוב.
לעומת חברי הסטודיה הראשונה ,שחקני הסטודיה השלישית הכריזו על עצמם רשמית
כ"יורשי וכטנגוב" ,קראו לתיאטרונם על שמו וניסו לשמור ולפתח את מה שהם הבינו כשיטת
המשחק שלו .מאמציהם הביאו להתפתחות אסכולה שלמה ,בעלת שיטה להוראת משחק
משלה .אסכולה זו קשורה עד היום לשמו של וכטנגוב ,אף על פי שהתאמתה להשקפתו
האמיתית של הבמאי מוטלת בספק על־ידי חוקרי וכטנגוב רבים20 .
מעניין שהבלטת יסודות מסוימים במורשת וכטנגוב ,כגון התיאטרליות המודגשת ,הביאה
למצב פרדוקסלי :אסכולת וכטנגוב נתפסת היום כמרוחקת ומנוגדת ביותר לעיסוק
בפסיכולוגיה של הדמות .לדוגמה ,השחקנית אלה צ'רנובה ,בוגרת בית־הספר הדרמטי
"שצ'וקין" שליד היאטרון ע"ש וכטנגוב ,מספרת על עבודתה בשנות ה־ 70עם רוזה סירוטה,
במאית הידועה כחסידת הריאליזם הפסיכולוגי במשחק" :תחילה היה לי קשה מאוד לעבוד עם
סירוטה ,היו אף רגעי ייאוש :לעולם אני ,בוגרת האסכולה הווכטנגובית ,לא אשתלט על
שיטותיה הפסיכולוגיות המורכבות של הבמאית" 21 .וכטנגוב ,שהצטיין ביכולתו להביא את
שחקניו לעומק פסיכולוגי בלתי רגיל ,נתפס על־ידי השחקנית כסמל לתיאטרליות חיצונית,
18 Dikii, A. (1976). Izbrannoye. Moskva: VTO 217-218.
19 Sushkevich, B. (1933). Sem' momentov raboty nad rolyu. Leningrad: Gosakdrama.
20) Markov, P. (1974). O teatre. 4 vols. Moskva: Iskusstvo Tovstonogov, G. (1984).
Otkrytiye Vakhtangova. In Vendrovskaya, L. & ; Autant-Mathieu, M.-C. (2008).
Uczniowie, spadkobiercy, kontynuatorzy. Przypadek Wachtangowa. In Osińska, K.
(Ed.), Jewgienij Wachtangow – co zostaje po artyście teatru? Wrocław: The Grotowski
Institute, 210-228.
21 Sirota, R. (2001). Vospominaniya rezhissera i pedagoga. Sankt-Peterburg: Giprion. 211
גיליון 13134