Page 83 - תאטרון 34
P. 83
ביכורי מחקר
החיפוש אחר האמת
הציר המרכזי בכל ההצגות הוא החיפוש אחר אמת ,אחר הבנת המהות שתביא לגאולה.
האמנות ,כפי שמתברר ,היא שמאפשרת את החיפוש הזה ,היא הדרך ,היא הכניסה אל תוך
הסיפור .אלא שבתהליך הזה מגיעות כל הדמויות להבנה חשובה -הניסיון לדבר על האמת
באמצעות השקר ודרכו היא נקודה שחוזרת ביצירתם של ברנר/סמיר .הגילוי הגדול של
החכם במלך עניו בסוף המסע שלו הוא כי "האמת מסתתרת בשקר ,מתחבקת בשקר ,אבל
היא שם" .האמת עצמה היא משהו שאי אפשר אולי לדבר עליו ,אי אפשר לתפוס אותו
במילים ,אבל בסופו של דבר ,דרך השקר ניתן להגיע אליו .במשיח משיח תופסת האמירה
הזו מקום מרכזי עוד יותר :גרהרד בסיומו של המופע מגיע להכרה כי "אולי צריך להיכנס
לעומק הטומאה ,לעומק התהום ,ולהילחם שם בלוויתן נחש בריח ,בתנין הגדול ,ורק משם
לעלות את כל הדרך לקודש הקודשים" .זוהי אולי האמירה המשמעותית ביותר במופע לא רק
לגבי שבתאי צבי אלא לגבי תהליכים של התגלות וגאולה 26.אותה הנחה עצמה היא שעומדת
בלב בפתח עיניים .כל סיפורו של יוסף מתפרש לאור ההנחה כי לעתים יש לרדת לעומקו של
בור כדי לעלות ממנו חדשים 27.הטיעון החזק ביותר שאומר יהודה ליוסף בסצנת העימות
ביניהם היא "עומקו של חטא אינך יודע" .בזה יתרונו של יהודה על פני יוסף וזאת חולשתו
של יוסף .הדרך הישירה ביותר היא לעתים הדרך הארוכה ביותר .יש לימוד שיוסף לא יכול
ללמוד משום שהוא נמצא במגע ישיר עם האמת ,עם הקדושה ,הוא אינו נדרש לעבור דרך
הטומאה ודווקא יתרון זה הוא שמונע ממנו להיות המנהיג האולטימטיבי.
תפיסה זו של האמת הכרוכה בשקר ושל הצורך בדיבור על השקר כדי לדבר על האמת
מרכזית אצל ברנר/סמיר לא רק ברמה התוכנית אלא גם ברמה צורנית .זהו הרובד הראשון
שמספק השימוש באמצעים מטא-תיאטרוניים .זוהי הנחת העבודה הראשונה .גם ייצוג 'לקוי'
של מציאות יכול לייצר חוויה אמיתית שיכולה לגעת באמת .התיאטרון הוא שקרי ואשלייתי,
אך כפי שעולה מן המופעים ,אין דרך אחרת לדבר על הדברים ולכן כדי להצליח להגיד היגד
אמיתי משמעותי אנו נזקקים לאשליה -אנו נזקקים ל'כניסה לתוך סיפור' -קדוש ככל שיהיה.
אנחנו נזקקים לפרשנות ומסתכנים בטעות ואולי אפילו בחילול הקודש ,אבל זו הדרך היחידה
להצליח לאחוז בדברים ולו לרגע .זוהי בדיוק נקודת הפתיחה ,והסיום ,של בפתח עיניים
)ושל תומס מאן( שכבר ציטטתי לעיל :הראשית היא "בלתי מושגת" אבל אפשר רק "להיזהר
מלאחוז -זאת אשליה שתפסת -רק לתת לעין הלב להיות שם ,לחוש ,לא לגעת".
26תפיסה שיש לה כמובן סימוכין רבים וטובים בתפיסות דתיות -בעיקר חסידיות -תורתו של רבי צדוק
הכהן היא דוגמה מובהקת לכך.
27גם כאן הרעיון מצוי במקורות היהודיים ובפרשנות להבדל שבין משיח בן יוסף למשיח בן דוד .רבי
מרדכי יוסף מאיזביצה ,מי השלוח ,פרשת וישב ד"ה ,וישב ,הוא דוגמה לאחת הפרשנויות שעליהן נשענים
ברנר וסמיר בפתח עיניים.
גיליון 81 34
