Page 80 - תאטרון 34
P. 80
תמונה מתוך מעשה ממלך עניו .החכם )סמי סמיר( מדבר עם המלך המסתיר את פניו )בני
אלדר( .האמנות )אפרת ארנון( צופה מאחור
נלמד לדעת ,מגלם את דמותו של יעקב ,ניגש קדימה והמספרת בעקבותיו" :בואי ,הולכים" הוא
אומר לה" .לאן?" היא שואלת" - .בעקבות השיר ,בעקבות החלום ,אני מוכרח לחלום אחרת אאבד
את הסיפור ,הסיפור שלי ,שלנו" .ובברונו שולץ – ברונו המפוצל לשלוש דמויות שונות מנסה
להיכנס ,ואגב כך ,להכניס אותנו הצופים ,בסוד הסיפור שלו עצמו -למצוא את הדרך לספר את
הסיפור ,לחוות אותו מחדש וכך להגיע להבנה של חייו.
העיסוק המטא-תיאטרוני של ברנר/סמיר בא להנכיח בראש ובראשונה את היחס בין ה'אני' ובין
ה'טקסט' :הרצון 'להיכנס לסיפור' חוזר בכל המופעים שהכרנו :מלך עניו ,משיח משיח ,בפתח
עיניים וברונו שולץ .הדמויות בכל מופע שואלות את עצמן ואותנו הצופים -היכן אנחנו ביחס
לטקסטים האלו ויותר מכך -כיצד מתאפשר מפגש בין הטקסטים הללו ובינינו .העיסוק בשאלה זו
הוא בעיניי מרכזי ביותר להבנה של התיאטרון של ברנר/סמיר כתיאטרון דתי .המפגש בין הטקסט,
בין המקורות ובין האדם הפרטי היא סוגיה מרכזית בפרובלמטיקה של האדם המאמין; כיצד הוא
מבין את כתבי הקודש ,כיצד הוא מתמודד עם הפער הקיים תמידית בינו ובין מה שאמור להוות את
עמודי התווך של אמונתו .ברנר וסמיר מציבים את השאלה הזאת על הבמה ואף יותר מכך -הם
הופכים את התיאטרון עצמו למקום שבו המפגש הזה עם הטקסט המקודש אפשרי .התיאטרון הוא
78גליון 34
