Page 85 - תאטרון 34

‫ביכורי מחקר‬

‫קרן כהן‪‬‬

‫רוברט וילסון וברטולט ברכט‪:‬‬
‫כה רחוק‪ ,‬כה קרוב‬

‫ברטולט ברכט )‪ (Bertolt Brecht‬ורוברט וילסון )‪ ,(Robert Wilson‬שניים מיוצרי‬
‫התיאטרון הבולטים והחשובים במאה העשרים‪ ,‬יצרו שפות תיאטרוניות חדשות‪ ,‬ייחודיות‬
‫ומהפכניות שניתנות לזיהוי מידי‪ .‬שתי השפות הללו רחוקות זו מזו כמרחק מזרח ממערב‪.‬‬
‫מחד גיסא‪ ,‬אמן התיאטרון הגרמני ניסה להפשיט את הבמה מקסם האשליה התיאטרונית‬
‫על־ידי חשיפת מנגנוניה‪ ,‬וזאת במטרה לבטל את הישאבות הצופה למתרחש על הבמה עד‬
‫למצב של הזדהות דמוית טראנס‪ .‬במקום זאת‪ ,‬הוא הציע תיאטרון אובייקטיבי‪ ,‬הפונה‬
‫לאינטלקט של קהלו ומעודד צפייה ביקורתית שתאפשר חשיפת אמיתות חברתיות והעברת‬
‫מסר פוליטי‪ .‬מאידך גיסא‪ ,‬הבמאי האמריקאי הוויזואלי‪ ,‬מי שכונה פעמים רבות "קוסם של‬
‫התיאטרון"‪ 1‬ביטל לכאורה את המהפכות שיצר ברכט‪ :‬לצורך הצגת עולם החזיונות הקסום‬
‫שלו ביסס וילסון מחדש את מסגרת הפרוסצניום וההפרדה החמורה בין הקהל לבמה ועשה‬
‫שימוש מקסימלי במנגנוני האשליה התיאטרונית‪ ,‬וזאת בדיוק על מנת להכניס את צופיו למצב‬
‫של טראנס היפנוטי )גם אם מדובר בטראנס חווייתי‪-‬מדיטטיבי השונה מאוד מטראנס‬
‫ההזדהות(‪ .‬החזיונות הוויזואליים המופלאים )והא‪-‬פוליטיים בעליל( שהוצגו על במתו של‬
‫וילסון החליפו את הפנייה לחברה בהתבוננות פנימה‪ ,‬ויצרו עולם אחר‪ ,‬ממלכת חלום וחיזיון‬
‫המתנהלת על פי חוקים שונים מעולמנו שלנו ומציגה בפני הצופה תמונות במה ייחודיות‬

‫וריטואליות המרוכזות ביופיין שלהן וברפלקסיביות עצמית‪.‬‬

‫כצייר וארכיטקט בהכשרתו החל וילסון ליצור מתוך אוריינטציה ויזואלית והציג תמונות‬
‫בימתיות מסוגננות וקרות‪ ,‬אימאג'ים הנעים במרחב‪ ,‬משתנים ומתפתחים כמו קומפוזיציה‬
‫מוסיקלית מורכבת‪ ,‬תוך שימוש רב בחזרות‪ ,‬בשינויים סובטיליים ובהאטה של הזמן לקצב‬
‫חסר תקדים בתיאטרון המערבי‪ .‬יצירותיו היו בלתי נרטיביות והשתמשו באסטרטגיות שונות‬
‫על מנת ליצור פירוק ופרגמנטציה בהיבטי המופע השונים ובכללם החלל‪ ,‬הסובייקט והטקסט‪,‬‬
‫תוך מניעת אפשרות של אינטרפרטציה אחת מקובעת‪ .‬סגנון זה אפיין את העולמות הקסומים‬

‫‪ ‬ברצוני להודות לד"ר ז'נט מלכין ולד"ר אולגה לויטן על תמיכתן ועזרתן המתמשכות‪.‬‬
‫‪ 1‬ראו‪ ,‬לדוגמה‪:‬‬

‫‪Arthur Holmberg, The Theatre of Robert Wilson (Cambridge: Cambridge University Press,‬‬
‫‪1996), 1 ;Jeanette R. Malkin, Memory-Theater and Postmodern Drama (Ann Arbor: University‬‬

‫‪of Michigan Press, 1999), 219 .‬‬

‫‪ ‬גיליון ‪8334‬‬