Page 62 - תיאטרון 34
P. 62

‫לפי זיכרונותיו של גרונמן‪ ,‬בהיותו נער הוא היה מחבר "מחזות ברציפות"‪ 8,‬אך ככל‬
‫הנראה‪ ,‬הדרמות המוקדמות שחיבר נעלמו כולן‪ .‬אנקדוטה מזכרונות של יקה מספרת‬

                                     ‫ששנים לאחר מכן מרטין בובר‪ ,‬שידע לדקלם מתוך‬
                                     ‫מחזה נשכח של גרונמן‪ ,‬היה צריך להזכיר לו אחד‬
                                     ‫מהם‪ 9.‬אבל לצערנו‪ ,‬גם יצירות שלמות של מחזותיו‬
                                     ‫המאוחרים‪ ,‬ובעיקר המקורות בגרמנית‪ ,‬נעלמו מן‬
                                     ‫הארכיון הציוני המרכזי ומארכיונים אחרים – או לא‬
                                     ‫הגיעו אליהם‪ .‬מה שנותר מהעבודות המוקדמות‬
                                     ‫האלה של גרונמן הן פרודיות סאטיריות קצרות‪.‬‬
                                     ‫המבנה שלהן דומה לאופי הדיאלוגי של פרוטוקולים‬
                                     ‫גרמניים‪ ,‬ויש בהן גם מן הרטוריקה שלו כעורך־דין‬

                                                                ‫וכחבר הקונגרס הציוני‪10.‬‬

            ‫מחזותיו של גרונמן‪ ,‬וכן הצגת זהותו בחיי היומיום‪,‬‬

            ‫הם מרכיבים מהותיים של הדרמטורגיה הציונית‬

‫סמי גרונמן‬  ‫שלו‪ .‬דרמטורגיה זו היא חלק אינטגרלי מרצף‬

            ‫מתפתח בחייו‪ ,‬שהתחיל בגרמניה הווילהלמינית‪ .‬רצף‬

‫זה מודגם בין היתר בתשוקתו של גרונמן לתיאטרון והתבטא בצורה מפותחת ואסתטית‬

‫ביותר ביישוב היהודי‪ .‬לפיכך‪ ,‬הרצף התיאטרלי של חייו עשוי לשמש קנה מידה ולסייע לנו‬

‫לענות על כמה שאלות שנותרו פתוחות בביוגרפיה החלקית שלו‪ .‬למשל‪ ,‬איזה שינוי‬

‫בפרספקטיבה חל בגרונמן בעת שעלה מגרמניה הנאצית ליישוב היהודי? האם גרונמן תפס‬

‫עצמו כמי שמגשים את החלום הציוני של הרצל‪ ,‬או שמא מצא את עצמו לכוד בתוך‬

‫דיאלקטיקה מאובנת – בין התפיסה היהודית על "ארץ־ישראל" ובין הארץ כישות‬
‫גיאוגרפית פוליטית קונקרטית‪ ,‬כפי שתיארו אותה הסוציולוגים גורביץ' וארן?‪ 11‬תוך‬

‫שימוש במושג של ולטר בנימין‪ ,‬אשר לדידו הייתה האוטופיה דימוי חלומי וחוק‬
‫הדיאלקטיקה מצוי בקיפאון‪ 12,‬היינו יכולים לנסח מחדש את השאלות הללו כך‪ :‬איך‬

                                        ‫‪ 8‬סמי גרונמן‪ ,‬זכרונות של יקה )תל אביב‪ :‬עם עובד‪ ,‬תש"ו(‪.116 ,‬‬

 ‫‪ 9‬גרונמן‪ ,‬זכרונות של יקה‪ ,‬עמ' ‪ .144‬גרונמן לא "סבל" את בובר‪ ,‬ומסיבה זו גם סירב להזמנתו לביים הצגה‬
   ‫בשביל בובר )שם(‪ .‬עם זאת‪ ,‬לפי היינריך לובה )‪ ,(Loewe‬מהימנותם של אותם זיכרונות של גרונמן מוטלת‬
                                                   ‫בספק‪) .‬הארכיון הציוני בירושלים‪ ,‬ראו תיק ‪.A146/72‬‬

‫‪ 10‬ראו למשל את הסקיצה הדרמטית של גרונמן‪Die Judenfrage–Ein Zyklus von Steno-Dramen nach " :‬‬
                                             ‫‪.berühmten Mustern", in Schlemiel, No.3, 1.3.1904, p.26‬‬

‫‪11 Zali Gurevitch and Gideon Aran, "The Land of Israel: Myth and Phenomenon", in: Reshaping‬‬
‫‪the Past: Jewish History and the Historians, ed. Jonathan Frankel, Oxford University Press, Studies‬‬

‫ראו גם‪ :‬זלי גורביץ'‪ ,‬על המקום )תל‪ -‬אביב‪ :‬עם עובד‪in Contemporary Jewry 10 (New York 1994). ( ,‬‬
‫תשס"“ז‬

‫‪12 Walter Benjamin, "Paris, Die Hauptstadt Des XIX. Jahrhunderts", in Illuminationen – Ausgewählte‬‬

‫‪Schriften I. (1920-1940) [Orig. Suhrkamp Verlag, 1987] (Internet: www.textlog.de, n.d.), chap. V.‬‬

‫‪"Baudelaire oder die Straßen von Paris", ttp://www.textlog.de/benjamin-baudelaire-strassen-paris.html‬‬

            ‫‪ 60‬גליון ‪34‬‬
   57   58   59   60   61   62   63   64   65   66   67