Page 63 - תיאטרון 34

‫ביכורי מחקר‬

‫הסתדר גרונמן עם אותה "אמביוולנטיות מתמדת"‪ 13‬של האוטופיה הציונית )כלומר‬
‫האי־מקום היהודי(? האם הוא הצליח למצוא את מקומו בין 'הארץ' ובין הארץ‪ ,‬כלומר בין‬
‫הרעיון ובין המקום? ואם כן‪ ,‬איפה? כלומר – איך נראית טופוגרפיית הזהות של גרונמן‬

‫לאחר עלייתו לארץ בשנת ‪?1936‬‬
‫תשובה אחת על שאלה זו ניתן למצוא במטפורה של השיבה היהודית לארץ־ישראל‬
‫שגרונמן השתמש בה שנה אחת לפני עלייתו‪ ,‬במסיבת תיאטרון הבימה שנערכה ב־‪1935‬‬
‫בקונגרס הציוני ה־‪ 19‬בלוצרן‪ .‬במטפורה זו מייחס גרונמן חשיבות עליונה להשלכות‬

‫התרבותיות והאסתטיות של מדינה יהודית לעם היהודי‪:‬‬
‫המעבר למקצוע אינו רק בזה שרופאים נעשים נהגים או עורכי־דין פועלי בניין וכדומה‬
‫)או רבנים – עושי־פוליטיקה(‪ ,‬כי אם בזה שאמנים יהודים אשר יצרו עד כה‬
‫בתרבות־נכר‪ ,‬עוברים לחיות כאמנים בארץ היהודים‪ .‬העם היהודי חוזר עתה מ'סיבוב'‬
‫גדול בעולם‪ .‬הם שיחקו בכל התיאטראות תפקידים גדולים וקטנים‪ ,‬ועתה חוזרים לשחק‬

‫בתיאטרון שלהם‪ .‬בזה נגמרה הקומדיה ומתחילה הדרמה‪14...‬‬
‫ניסוח המטפורה באופן זה‪ ,‬של מעבר מן הקומדיה לדרמה‪ ,‬פותח שדה של אסוציאציות‬
‫אשר כדאי למפותו‪ .‬כמובן‪ ,‬איננו יכולים להגדיר באופן חד־משמעי את כל כוונות המחבר‪.‬‬
‫ובכל זאת‪ ,‬ישנה כאן האפשרות לפתח מסגרת פרשנית לחקר קוהרנטי של גרונמן ביישוב‬
‫היהודי ובמדינת ישראל‪ ,‬וכן בגרמניה הווילהלמינית וברפובליקת ויימאר‪ .‬המטפורה של‬

‫גרונמן יכולה לשמש לנו מושג מפתח לחייו בישראל ובגלות‪15.‬‬
‫כמובן‪ ,‬כדאי להתייחס לאמירתו זו של גרונמן בהסתייגות‪ :‬האומנם עלינו להתייחס לאמירה‬
‫זו ברצינות? האם התגובה בקהל לא הייתה אלא של צחוק למה שנראה כמו שורת המחץ‬
‫בהצהרה של גרונמן‪" :‬בזה נגמרה הקומדיה ומתחילה הדרמה‪ ?"...‬הלוא ניתן לגלות כאן‬
‫אפוא את הטכניקה של ההיפוך הקומי? אם כך‪ ,‬אפשר היה לצפות לניסוח הפוך כטענה‬
‫בסיסית‪ :‬התנועה מן הדרמה לקומדיה מאפיינת אצל גרונמן את המעבר מן הגולה‬
‫לארץ־ישראל‪ .‬כנראה‪ ,‬הנחה זו משרתת את גרונמן כדבר בדיחה וכביטוי להומור האופייני‬
‫שלו‪ .‬אבל מכיוון שאני מתייחס לגרונמן במאמר זה כמקרה של מיקרו־היסטוריה‪ ,‬יותר‬
‫מאשר כאל זיהוי כוונות המשורר‪ ,‬חשוב לי כאן השדה הפרשני שנפתח באינטראקציה שלו‬
‫עם קהלו‪ .‬לכן‪ ,‬יותר משאלות ביוגרפיות‪ ,‬קולו האהוד של גרונמן מעניין אותי בעיקר‬
‫כביטוי של קונצנזוס חברתי בקהילת היקים שעלו לארץ־ישראל‪ 16.‬על מנת לנסות ולהבין‬
‫ביטוי זה מתוך דבריו של גרונמן‪ ,‬עלינו להתבונן קודם כול במשמעות הפשוטה של‬

‫‪ 13‬גורביץ'‪ ,‬על המקום‪ ,‬עמ' ‪.25‬‬
‫‪ 14‬נ‪ .‬חנוך‪ ,‬מכתב מלוצרן‪ ,‬דבר‪.1.9.1935 :‬‬
‫‪ 15‬הקבלה יפה בין החזרה היהודית להיסטוריה ובין המעבר בין ז'אנרים בתיאטרון ניתן למצוא במאמר של‬
‫אלי לדרהנדלר‪" ,‬הציונות והחזרה להיסטוריה של העם היהודי"‪ ,‬ב‪ :‬הציונות והחזרה להיסטוריה‪ ,‬עורכים‪:‬‬
‫ש"נ אייזנדשטדט ומ' ליסק‪) ,‬ירושלים‪ ,‬יד יצחק בן‪-‬צבי‪ :‬תשנ"ט(‪.306-311 ,‬‬
‫‪ 16‬שתי הגישות – הגישה הביבליוגרפית והגישה המיקרו‪-‬היסטורית – נתפסות היום כמשלימות זו את זו יותר‬
‫מאשר כמנוגדות‪ .‬ראו למשל ‪Caine, Barbara. Biography and History (New York: Palgrave, 2010 , 112,123‬‬

‫‪ ‬גיליון ‪61 34‬‬