Page 106 - תאטרון 43
P. 106
בנטיותיה ולהבטיח שלא תפתח נטיות שלא התכוון להן .למהר"ל
מפארג ,עם זאת ,יש פריבילגיה .הוא גם יכול להמית ,להשמיד את
יצירתו .לרוב ,אין הדבר כך .האדם יצר את הכסף כדי שיסייע לו ומאז
הוא מנהל איתו מערכת יחסים הפכפכה של התרחקות והתקרבות .תנועת
מטוטלת שנעה בין תקופות חומריות ודקדנטיות לתקופות של התעוררות
דתית (שתי קצוות שחווה מקיאוולי בפירנצה בימי חייו עת השלטון עבר
מבית מדיצ'י הפזרנים לשלטון הנזיר הסגפן סבונרולה) ,או בתקופות
מאוחרות יותר – בין תקופות שבהן שלטו האידיאולוגיות (ובכלל זאת
אלו שיצאו נגד הכסף עצמו והמעמדות שהוא יוצר [ע"ע מרקס] ,למרות
שהמעמדות נוצרו הרבה לפני עליית הקפיטליזם או עליית מעמד
הסוחרים/בורגנות) לבין התקופות בהן הכסף היה חזות הכול (ימי
המהפכה התעשייתית של המאה ה 19-וגם ימינו אלו) .ויש תקופות
מעבר ,שבהן שתי הנטיות היו קיימות במקביל ואיזנו זו את זו ,למשל
תקופת המלחמה הקרה.הניסיון לחקור את תקופת האידיאולוגיה הבראשיתית של
התיאטרון העברי היא תירוץ ובו זמנית גם נורת אזהרה .זהו תוצר של תקופה שהגיעה
לסף תהום ,שגילתה שאימוץ דת הכסף עד אבסורדום ,משאירה אותה עם כלום .לא רק
מבחינת הוואקום המנהיגותי המדיני והלא-נודע הכלכלי ,אלא עם ריקנות יצירתית .כמו
שאומר הבמאי כאן" :כי היום – זה באמת עצוב – אני מסתכל ימינה ושמאלה ורואה
שהתיאטרון לא חשוב לאף אחד .לא לקהל ,ותכלס גם לא ליוצרים .התיאטרון הוא
סתם ,הוא אמנות מיושנת ומנותקת ,שבמקרה הטוב היא הסחת דעת נעימה".
האידיאולוגיות של תחילת המאה ה 20-כבר טענו שהכסף הוא כלום והוא לא מציע
תכלית לחייו של אדם .בחיפוש אחר תכלית ,אוחזים בנו געגועים לאותם "ימי התום",
לגן העדן האבוד ,לתקופה שלא רק יצרו תיאטרון בחרדת קודש דתית ממש ,אלא דה-
פקטו יצרו את התיאטרון ,יצרו קולקטיב תיאטרון עברי המשמעותי הראשון ,התחילו
לייצר את מסורת התיאטרון העברי המודרני וגם היו שותפים ליצירת הדרך החדשה של
התיאטרון בכלל ,באמצעות קשריהם עם סטניסלבסקי ,ממציא השיטה השלטת באמנות
המשחק עד עצם ימינו אלו.
אבל אנחנו כעת ,במקום להתרגש ממשהו חדש ,מחפשים ביתר שאת את
האב הקדמון .לחסות בצילו .להרגיש שייכים .למצוא תכלית אינהרנטית
ולא חיצונית כמו הררי גיזת זהב ומותגים .למצוא יציבות ,בעולם שבו
אפילו יציבות תעסוקתית נהפכה למילה גסה .בעולם דו ראשי בו
אומרים לך מצד אחד לצרוך ככל יכולתך ומצד שני אומרים לך שאתה
לא יכול לצרוך כי לא בטוח שיהיה לך כסף .חוסר היציבות מעולם לא
היה מפחיד יותר .הרבה מוצאים מפלט בדת ההיא ,הקדמונית,
הפונדמנטליסטית .בין כה ובין כה ,הם הופכים לגלמים .זה נראה
104תאטרון גיליון 43
