Page 104 - תאטרון 43

‫הגולם‪ :‬אתך טוב לי‪ / .‬אילו נשארת תמיד לידי‪ ,‬בלי לעזוב‬
‫אותי לבדי‪ / ,‬לא הייתי פוחד מפני המבטים בעיני האנשים‪… .‬‬
‫הו‪ ,‬הישאר לידי… אל תעזוב אותי… עוד רגע‪ ,‬עוד רגע‪ ,‬רבי‪,‬‬
‫‪ /‬תן לי לשכב קצת לרגליך ‪ /‬אני רואה אור… להבה גדולה‬

‫מתפתלת‪ / ,‬היא רוצה לשרוף אותי‪ ,‬אבל אני איני בוער‪...‬‬
‫נראה שתחנוניו של הגולם לרבי שיישאר איתו הם הדבר הזכור ביותר‬
‫מההצגה הזו‪ .‬והם חוזרים כל‪-‬כך הרבה פעמים‪ .‬הרבי שרוצה שהגולם‬
‫יעמוד בזכות עצמו‪ ,‬שהילד שיצר ימצא לעצמו חיים משלו‪ ,‬שב ודוחה‬
‫אותו‪ ,‬שב ודוחה אותו ומנצל אותו עוד ועוד‪ .‬הגולם האומלל והמנוצל‪,‬‬

‫הוא חבית נפץ שרק מחכה להתפוצץ‪:‬‬

‫מתוך הסוחר מוונציה‪ :‬דן תורג'מן וסוהייל חדד‬

‫‪ 102‬תאטרון ‪ ‬גיליון ‪43‬‬