Page 6 - תאטרון 43
P. 6
מימין :עדי מור ומוראד חסן בהצגה בושה מאת עינת וייצמן .משמאל :גד קינר (קיסינגר) ומוראד חסן
קוראים את המחזה בית מאת עמית זרקא (בתמונה למטה)
– בושה .הצגה זו (שום קשר לפלסטין .שעת
אפס או לאסירי הכיבוש שנפסל לפסטיבל עכו,
והביא לפסילת הפוסל) מורכבת ממונולוג של
המחברת והבמאית (שגולמה על ידי עדי מור)
המגוללת את מסכת ההשפלות להן היא נחשפה
עקב פעילותה בנושא היחס כלפי האסירים
הפלסטיניים והזדהותה איתם המופגנת בחולצה
הנושאת את הדגל הפלסטיני ,וממונולוג של
מוראד חסן ,המשתף את הקהל במצוקת השחקן
הפלסטיני-ישראלי נטול הבמה בשפתו אחרי
סגירת "אל-מידאן" .בהצגה משולבים הקרנות
נאומים וראיונות של מירי רגב ,אביגדור
ליברמן ,מנהיגי מתנחלים ועוד ,שכולם ממוקדים
בהצדקת סתימת פיות ובהכשרת שרצים אחרים
כמו התניית התקציב בהופעה בשטחים .תגובת
חברי ה I.T.I-על ההצגה גבלה בהיסטריה המונית – מחיאות עזות וממושכות של צופים
העומדים על רגליהם ,ותורים ארוכים של מהללים ומקלסים המשתרכים בדרך לשחקנים
ולנשיא המרכז הישראלי ,ולמחרת – הצהרה פה אחד המצדדת בעמדת האמנים הישראלים
נגד הפסילה הידועה.
4תאטרון גיליון 43
