Page 7 - תאטרון 43
P. 7

‫מה שרואים משם‬

‫הבעיה האמיתית היא שגם התאטראות הרפרטואריים‬
‫שלנו ששים לראות בנו מדינה נורמטיבית‪ ,‬תרבותית‪ ,‬ככל‬
‫הגויים‪ ,‬מה שמשחרר אותם מעיסוק בבעיות האמיתיות‬

                                             ‫הניצבות לפתחם‬

‫רבים ביקשו פרטים על "חשיפה בינלאומית"‪" ,‬ישראדרמה" או דודתם הגרה בחדרה‪ ,‬או‬
‫בקצרה – איך ומתי מגיעים ארצה?‪ ...‬כשדיווח על כך התפרסם בפייסבוק (אחרי שכל‬
‫התקשורת הישראלית סירבה לפרסם את הידיעה מ"חוסר עניין לציבור"‪ ,‬שהרי כמקובל‬
‫בדמוקטטורות ימניות היחסים התרבותיים עם העולם מרתקים פחות ממספר הנעלים של‬
‫הגברת מרקוס הפיליפינית‪ ,‬או תצוגת השמלות של הגברת רגב) נחלקו המגיבים למחנה‬
‫עצום ורב של המתלהבים מן ההישג הישראלי‪-‬פלסטיני‪ ,‬שכמו הפריך בעיני הטוקבקיסטים‬
‫את התגובה הצפויה של רגימת השחקנים‪ ,‬וחרם אנטישמי שמאן להתממש; וקובץ זעום‪,‬‬
‫שהעלה את הטענה הפאבלובית המוכרת‪ ,‬שאלמלא לא היינו מציגים את ישראל באור כה‬
‫ביקורתי‪ ,‬היינו (סוף סוף) זוכים בחרם ובשנאת ישראל עסיסית‪ ,‬ולו שפר עלינו מזלנו‪ ,‬כי אז‬
‫היינו הופכים להרוגי מלכות‪ .‬אבל זהו ההבדל בין מה שרואים מכאן בעינים משוחדות‬
‫ועצומות לרווחה‪ ,‬לבין מה שרואים משם‪" ,‬בשטח"‪ .‬מי שזכה כמוני‪",‬‬
‫אומר קינר (קיסינגר) "להיות במעמד ההוא באוניברסיטת סגוביה‪ ,‬היה נוכח לדעת ששני‬
‫דפוסי התגובה המקוטבים האלה שגויים‪ ,‬משום שהרוב המכריע של נציגי עשרות המדינות‬
‫שהתכנסו שם‪ ,‬פשוט סירב לשחק את תפקיד חסידי אומות העולם‪ ,‬או לחילופין את זה של‬
‫הרומאים האכזריים בפסיון השנאה וההתעללות בקורבן‪ ,‬הנושא עליו את כל חטאי האנושות‪,‬‬
‫כפי שאנחנו כל כך אוהבים לראות את עצמנו‪ .‬אולי למורת רוחם של הטוקבקיסטים‪ ,‬וגם של‬
‫עינת ויצמן שלאור עמדותיה אני לחלוטין מבין את אכזבתה – ארגון התאטרון הבינלאומי‬
‫(ובזה הוא שונה מ"אבא" אונסק"ו) מאן‪ ,‬למרות מאמצינו הנמרצים‪ ,‬להחרים אותנו‪ ,‬והתעקש‬
‫לראות בנו מדינה בעייתית‪ ,‬אבל נורמטיבית‪ ,‬לא סיפור גדול כפי שהיינו רוצים לראות את‬
‫עצמנו‪ ,‬שהרי – כמו שכותבת רקפת א‪ .‬ידידיה בכתבתה בגיליון זה על הגולם חי והסוחר‬
‫מונציה – "‪...‬אבל אנחנו יהודים‪ ,‬ישראלים‪ .‬כל העולם נגדנו‪ ,‬אנחנו מרכז העולם‪ .‬אין מצב‬

                                                   ‫שאנו סיפור משני בהצגה של מישהו אחר"‪.‬‬

‫"הבעיה האמיתית"‪ ,‬טוען קינר (קיסינגר) "היא שגם התאטראות הרפרטואריים שלנו ששים‬
‫לראות בנו מדינה נורמטיבית‪ ,‬תרבותית‪ ,‬ככל הגויים‪ ,‬מה שמשחרר אותם מעיסוק בבעיות‬
‫האמיתיות הניצבות לפתחם ממש‪ ,‬בעירם שלהם‪ ,‬ולכל היותר במרחק של ‪ 20-30‬קילומטר‬
 ‫ממנה‪ :‬הכיבוש‪ ,‬השחיתות‪ ,‬הפשיזציה‪ ,‬הלאומנות‪ ,‬ההתבהמות‪ ,‬ההתגדרות בחנק התרבות‪,‬‬

                                   ‫‪ 5‬תאטרון ‪ ‬גיליון ‪43‬‬
   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12