Page 8 - תאטרון 43
P. 8
היחס המזלזל כלפי האזרח ,והרשימה עוד ארוכה .ואיך מתכתבת רשימה מבישה זאת עם לוח
ההצגות של התאטראות הציבוריים? ...פילומנה ,שייקספיר מאוהב ,מיכאל קולהאס ,אמא
אמרה שלי שאסור ,גן הדובדבנים ,רוח התיאטרון ,קיץ במריאנבד ,פשוט לאהוב אותך,
תמונות מחיי נישואין ,מצחיקונת ,שלוש אחיות ,סיפור הפרברים ,אנה ,פרידה ,1984 ,סיפור
אהבה בשלושה פרקים ,תעלולי סקפן ,בדמי ימיה ,ההצגה חייבת להיגמר .........אלמלא קראנו
עברית והתגוררנו בארץ ,היינו יכולים להצמיד רשימה מפוארת של הצגות מצוינות ברובן
אלה לכל תאטרון לאומי או עירוני בכל ארץ מערבית .נכון ,פה ושם ,וכבר נדוש אפילו
להזכיר זאת ,התאטראות מצמידים לערוותם עלה תאנה "רעיוני"" ,חברתי" או "ביקורתי",
כמו במנהרה ,או עמודי החברה ,אויב הציבור ,או הוא הלך בשדות .כביכול הרחקת עדות,
משלים ,ביקורת מוצפנת; למעשה – נמרים של נייר ,ביקורת מדוללת דם ובלתי מחויבת
לשום כיוון; הצגות נישה ,גם אם הן מצליחות ,כי הן נבלעות בשפע היוקרתי הסתמי שעל
המדף .אז איפה אנחנו ברשימת המכולת של התאטראות הבורחים מבשורה? ...ובמונח
"אנחנו" אין הכוונה רק לכל הנושאים האקטואליים שנזכרו ,אלא – היכן הזהות הקיבוצית
האותנטית שלנו מאחורי נשף המסכות הפר גינטי הזה של אנשי העולם הגדול? אילו שאלות
קיומיות ואמנותיות אנחנו שואלים את עצמנו כדי למצוא או להמציא את עצמנו מחדש אחרי
שגם האידיאולוגיה של מות האידיאולוגיות שבקה חיים לכל חי?"...
***
"ואם להתייחס לגיליון זה של תאטרון ,",מוסיפים העורכים" ,אין הוא מתיימר לענות על
השאלות הללו ,אבל המחזות המתורגמים ,המאמרים ורשימות הביקורת בגיליון זה שואלים את
השאלות :מה פשר החומרנות והאנוכיות האטומה ,הדומה להפליא לתופעות אלו במקומותינו,
שפוגש החייל החוזר מהחזית בקמן במחזהו הגרמני של וולפגנג בורכרט בחוץ לפני הדלת? ...ואיך
מתפרש היום המחזה ליל העשרים ,יצירה ישראלית קלסית שהפכה לבבואתו של הנוער הצעיר
בעירומו בכל תקופה בה הוא מועלה מחדש? ...ומי זה המלט המתלבט ,כלומר מי אנחנו ,בתל
אביב של מאור זגורי? ...ואיך משתקף עולם התאטרון העכשווי שלנו בהשוואה לדור הנפילים
בפריזמה של הגולם חי! ,הפקת המחווה ליצירת הבמה המיתולוגית מ 1925-בכיכובו של אהרון
מסקין? ...ומה כבר ניתן לומר במונחים פיוטיים ובימתיים על האפוקליפסה בעידן בו המונח כבר
נשחק עד דק? ....והאם הוספת חוש הריח וניחוח הבישולים של אמא וסבתא הם שיגאלו ויעבו
את מותניה של השפה הבימתית הרזה בתאטרון שלנו? ...והאם ניתן לרקוח ,פשוטו כמשמעו,
תודעת זהות על הבמה?"...
6תאטרון גיליון 43