Page 14 - תיאטרון 41

‫השמעת סיסמאות פילוסופיות עד מעבר לסף אפיסת הכוחות של המופיעים והקהל‪,‬‬
‫או שחקן המכה בקרשי הבמה בשרשרת ברזל כבדה כבשוט אילוף‪ ,‬ובתנועה‬

‫סיבובית‪ ,‬מעבר לכל שיעור מתקבל על הדעת)‪.‬‬

‫פאבר הוא גם יורשו הנאמן של פרידריך ניטשה‪ ,‬ובעיקר של חיבוריו מעבר לטוב‬

‫ולרע והולדת הטרגדיה מתוך רוח המוסיקה‪ .‬ולכן‪ ,‬בהר האולימפוס של פאבר קיים לא‬

‫רק הקוטב הדיוניסי הפרוע‪ ,‬המתיר כל רסן‪ ,‬אלא גם הקוטב האפוליני – השכלתני‪,‬‬

‫הצורני‪ ,‬הטיקסי‪ .‬מכל נבירה באברי המין ובעכוזים שלהם או של עמיתיהם‪ ,‬שבים‬

‫המופיעים ועוטים את הסדינים הצחורים‪ ,‬דמויי הטוגות היווניות‪-‬רומיות‪ ,‬עומדים‬

‫ביציבה אצילית‪ ,‬ויוצרים תצורות מחוליות מרהיבות ומפעימות‪ ,‬וגם המעשים‬

‫ביותר‬ ‫האקסצנטריים‬

‫כשהשחקנים‬ ‫מבוצעים‬

‫בקומפוזיציות‬ ‫ערוכים‬

‫איקונוגרפיות מדהימות‪,‬‬

‫תוך שימוש מכשף בחלל‪,‬‬

‫תאורה ומוסיקה‪" .‬כל אחד‬

‫זקוק לקצת שיגעון" –‬

‫זועק אחד מהמופיעים‬

‫באקסטזה‪" .‬שיגעון" – כן‪,‬‬
‫אבל "קצת"‪ .‬כל היתר בהר‬

‫האולימפוס הוא יופי‪ ,‬יופיו‬

‫רב‪-‬הסתירות של הפרא‬

‫האציל המכונה אדם‪.‬‬

‫בתודה לאיציק ג'ולי‬
‫ולאייל שר‪.‬‬

‫תמונה מתוך הר האולימפוס‬

‫צילום‪ :‬יח"צ‬ ‫ליאן פאבר‬

‫גיליון ‪ 41‬ת א ט ר ו ן ‪13 ‬‬