Page 10 - תיאטרון 41

‫והואיל ופסטיבל זה‪ ,‬חרף היותו פוליטי ברמת הרמז והדרש‪ ,‬איננו מימטי‪ ,‬ולא‬
‫מוקדש‪ ,‬כאמור‪ ,‬לעלילות‪ ,‬דמויות ושיח‪ ,‬אלא ל"תאטרון" במובנו היווני‬
‫המקורי של המושג – המקום שבו רואים – החלטנו לשמר זכרון‪-‬מעט של‬
‫פסטיבל זה בתמונות מתוך שלושה מופעים שונים בתכלית באופיים‪ ,‬עיצובם‬
‫והתרבות שהצמיחה אותם‪ ,‬אך דומים ברוחם האקספרימנטלית והחתרנית‪ .‬לצלם‬

‫את מציאות הבידיון‬

‫סופת רעמים ‪ :2.0‬תאטרון החלומות הניסיוניים‬

‫עבודתו של הבמאי הסיני עטור הפרסים וואנג צ'ונג‪ ,‬היא עיבוד מולטימדיה ליצירה‬
‫קלאסית סינית‪ ,‬המגולמת כאן בסדרה של מעגלים מוכלים כסרט‪-‬בתוך‪-‬הצגה‪-‬‬
‫בתוך‪-‬סיפור‪ .‬על רקע קונוונציה עתיקה של שחקן ושחקנית‪-‬זמרים‪-‬נגנים‪,‬‬

‫המגוללים במלל מזומר‪ ,‬ותוך קריצה אירונית שאיננו נוטים לזהות עם תאטרון‬
‫סיני‪ ,‬את העלילה‪ ,‬נחשף על הבמה המרכזית (המתופארת בסגנון נטורליסטי כחדר‬
‫שינה וסלון) סיפור על השלדים בארונה של משפחה אריסטוקרטית ורבת נכסים‪,‬‬
‫ובמרכזו – משולש אהבה בלתי אפשרי בין זוג נשוי למשרתת‪ ,‬ההרה לאדונה‪.‬‬
‫עלילה זו מצולמת תוך כדי התרחשותה על ידי צוות צילום המוצב על הבמה‪,‬‬
‫כשהמצולם נערך בזמן אמת והקהל צופה בתוצאה‪ ,‬בשעה שתשומת ליבו נודדת בין‬
‫ההצגה והסרט העכשוויים והמספרים ה"קלאסיים" (שמבחינתי גנבו את ההצגה‪.‬‬

‫מסורת‪ ,‬מסורת‪.)...‬‬

‫והואיל ותפיסתנו את המציאות מותנית על ידי הטלוויזיה והרשתות החברתיות‪ ,‬הרי‬
‫שהטכניקה הסימולטנית של העימות בין שלושת המישורים מערערת את תפיסת‬
‫המציאות שלנו‪ .‬המופע חושף את התחבולה הקולנועית‪-‬טלויזיונית לייצר דימויים‬
‫סלקטיביים טעונים פחות או יותר של הממשות האמפירית ו"ולמכור" אותם‬
‫כמציאות כהווייתה; ההצגה הממשית מעוררת אף היא שאלות באשר ליחס בין‬
‫מציאות לבידיון‪ ,‬שכן חרף הגישה הנטורליסטית לבימוי‪ ,‬למשחק ולעיצוב הבמה‪,‬‬
‫אין המוצג‪ ,‬לרבות היחסים האינטימיים בין הדמויות‪ ,‬בגדר התרחשות ממשית שהרי‬
‫אנו מודעים לכך‪ ,‬שמה שמתיימר לאותנטיות‪ ,‬אינו אלא ייצוג משחקי גרידא של‬
‫"האמת" כהווייתה מול מצלמה‪ .‬והמספרים‪-‬זמרים בפינתם‪ ,‬המשמשים כמסגרת‬
‫"אפית" למישורי העלילות הפנימיות‪ ,‬מתיקים עוד יותר את העלילה להוויה‬
‫מופשטת ובלתי ריאלית‪ ,‬שהתרחשה בעבר הרחוק‪ .‬זו הפקה המשלבת חשיפה נועזת‬
‫וביקורתית של ההרארכיה החברתית הנוקשה שבמסגרתה מתרחשת העלילה‪,‬‬
‫בביקורת על המציצנות של המדיה וחדירת המרחב הציבורי לתוך המרחב הפרטי‬
‫האינטימי ביותר‪ .‬זו פולשנות מקוממת של העידן המודרני‪ ,‬שרבים מאיתנו חוטאים‬
‫בה‪ ,‬אך גם הופכים לקורבנותיה‪ .‬אך בד בבד‪ ,‬זהו גם שיר הלל לכוחה של המדיה‬

‫לחשוף את הקשר שבין הון‪ ,‬שלטון וניצול מיני‪.‬‬

‫גיליון ‪ 41‬ת א ט ר ו ן ‪9 ‬‬