Page 7 - תיאטרון 41

‫מחכים לגודו בתאטרון פסיק‪ ,‬ירושלים‪ 2012 ,‬תרגום‪ :‬בן בר שביט‪ .‬במאי‪ :‬שמואל הדג'ס‪.‬‬
‫שחקנים‪ :‬עוזי ביטון‪ ,‬אסי שמעוני‪ ,‬חביב מזרחי‪ ,‬ליאור שגיא‪ ,‬נחמה פרל‪ .‬צילום מסך‬

‫ברנרד שאו כתב‪" :‬אני הולך לתאטרון כדי שהצחוק באמת ירגש אותי‪ .‬לא כדי‬
‫שידגדגו ויטרטרו אותי מרוב צחוק"‪ .‬הוא קלע גם להצגות רבות העולות אצלנו לא‬
‫רק בגבולות התרבות בין פינת דיזנגוף‪-‬פרישמן לשדרות תרס"ט ובקרוב קצת יותר‬

‫גם בפריפריה‪ ,‬כי הן תקבלנה סבסוד נדיב‪ ,‬אולי גם ממה שנלקח מאל מיידאן‪.‬‬

‫לורקה כתב על "אומה שאיננה מעודדת את התאטרון שלה‪ ,‬אם לא מתה כבר‪ ,‬הרי‬
‫היא נוטה למות… תאטרון שאינו חש את דופק המאורעות המשתוללים… אינו זכאי‬
‫לקרוא לעצמו תאטרון‪ ,‬אלא אולם בידור או מקום המיועד לביצוע אותו דבר נורא‬
‫הנקרא 'להרוג את הזמן'‪ ".‬כאן ובספרד של לורקה הורגים לא רק את הזמן‪ .‬גם זמן‬

‫הוא גבול‪ .‬של אדם‪ ,‬של מה רלוונטי להציג‪.‬‬

‫לקראת סיום מחכים לגודו פוצו מתפרץ‪:‬‬

‫"לא גמרתם לענות אותי בזמן הארור שלכם? זו זוועה! מתי! מתי! יום אחד‪ ,‬זה לא מספיק‬
‫לכם‪ ,‬יום אחד כמו כל יום אחר‪ ,‬יום אחד הוא נעשה אילם‪ ,‬יום אחד אני נעשיתי עיוור‪,‬‬
‫יום אחד נעשה חרשים‪ ,‬יום אחד נולדנו‪ ,‬יום אחד נמות‪ ,‬אותו יום‪ ,‬אותה שנייה‪ ,‬זה לא‬
‫מספיק לך?" ולנו‪ ,‬יש זמן? פוצו הנבל הוא שחקן המשחק לולדימיר ולאסטרגון את‬
‫משמעות ציפייתם לגודו תוך ְצפייתם במשחק שהוא עצמו ולאקי מבצעים‪ .‬אחרי‬
‫הסתלקותו‪ ,‬ולדימיר מעלה ראשי פרקים לפייפר‪ ,‬לדברים שיישא בכנס הקרוב‪ :‬האם הלכתי‬
‫לתאטרון כשהאחרים סבלו? האם אני ישן בהצגה הזאת עכשיו? אחרי ההצגה‪ ,‬כשאתעורר‪,‬‬
‫או אחשוב שאני ער‪ ,‬מה אומר על ההצגה? שביחד עם אחמד‪ ,‬או פואד‪ ,‬או בשאר‪ ,‬ריאד‬
‫‪ -‬חברים שלי‪ ,‬במקום הזה‪ ,‬כל היום וכל הלילה‪ ,‬חיכיתי לתקציב מרגב? שבנט עבר‬
‫ודיבר אלינו? […] האוויר מלא בצעקותינו‪[ .‬מקשיב‪ ].‬אבל ההרגל‪ ,‬קהל נכבד‪ ,‬הוא ממית‬
‫גדול‪[ .‬הוא מביט שוב באסטרגון‪ ].‬גם עלי מישהו מביט‪ ,‬גם עלי מישהו אומר‪ ,‬הוא ישן‪,‬‬

‫הוא לא יודע כלום"‪.‬‬

‫בואו נתעורר‪.‬‬

‫‪  6‬ת א ט ר ו ן ‪ ‬גיליון ‪41‬‬