Page 19 - תיאטרון 41
P. 19
ניר שאולוף צילום :עילית אזולאי
ניר :כן ,זו לא עבודה שנועדה להיות .site specificכמו שצליינים או חניכי השומר
הצעיר למשל ,שרים את השירים שלהם בנגב ובגליל וזה משתנה לפי הטופוגרפיה,
אז גם פה .המופע יתאים את עצמו לכל חלל ,לכל סיטואציה.
שמעון :ומה היה לך בראש כשקיבלת את טקסט הג'יבריש של יונתן ואת המנגינות
המדהימות של נועם ענבר ,שמלחין גם בסגנון סופר-מודרני וגם קלאסי?
ניר :זה ממשיך את העבודה המשותפת שלנו באופן מאוד אורגני בכל מקרה,
שהיא עבודה שמתנסה בפולחניות עכשווית.
שמעון :דוגמאות?
ניר :לעבודות המשותפות שלנו?
שמעון :לא כל קוראי העיתון יודעים את כל הלפ ַני ו ִל ְפ ִנים...
ניר :כלומר בהמשך לעבודה המשותפת שלנו על רפול והים ,שנמשכה למעלה
משנתיים ,וכולה נשענת על פולחן עכשווי של העבר הקרוב .ועם יונתן כמובן גם
על סדאם חוסיין ,גם היא מסכת ריטואליסטית .אני חושב שהכול קשור לאותו
עולם .זה באמת ניסיון למצוא שורשים ,אולי לא עתיקים אבל עמוקים ,לתאטרון
שלנו ,שהוא עכשווי לגמרי .עכשווי לא רק ביחס להיסטוריה של התאטרון ,אלא
עכשווי במובן שהוא מתקיים בתוך הרגע ,עכשיו כרגע ,לכן הוא משתנה כל הזמן.
והטקסטים של יונתן ,בעיקר הג'יבריש ,הם כאלה שמכוונים אותך ממש ,ובעבורי
הם יוצרים מעין מסלולים פנימיים וחיצוניים אל הקוסמוס .יש לו כל מיני דרכים
להתחבר למקורות אנרגטיים מאוד עמוקים.
שמעון :אתה נשמע כמו מאמין ספקן?
18ת א ט ר ו ן גיליון 41