Page 21 - תיאטרון 41
P. 21
מופע של גהום! מחוץ לאולם .כדי שהמופע יהיה מסע ,לא רק כמטאפורה ,אלא במחשבה,
העבודה בנויה כך שתשתנה בחללים שונים
חייבת להיות משהו שהוא לא מפורש מדי .ובעיני ,לפחות ,הניסיונות להצליח
בריטואליים כאלה הם כושלים ...סיכויים מאוד נמוכים שהדברים האלה יצליחו
ואלה החומרים שאני מאוד מתעניין בהם .הכישלון של התאטרון ושל היצירה
העכשווית שלנו כיצורים של תחילת המאה עשרים ואחת .אתה יודע שאנחנו
חסומים ,חיים בתקופה מאוד חשוכה מבחינה רוחנית .כל הדלתות סגורות .אז
נועם ואני מאוד-מאוד ...וכמובן יונתן ,שעבדנו יחד ביצירה הזאת ,בעיקר
נועם ואני ,מאוד מחוברים גם לחומרים היווניים ,הקלאסיים .כשקוראים אותם,
ואני קורא אותם שוב ושוב רק בגלל שאני מלמד אותם ,אז צצה פשוט איזו
הבנה שהיא מאוד פשוטה בסופו של דבר ומאוד עמוקה ,של האדם בעולם.
החוויה האנושית העכשווית שלנו היא המודעות להיות מחובר לעצמך דרך
עצמך ,זו התבוננות במראה .אתה יודע ,להתעקש לתת לעולם ולעצמך פשר
רק דרך עצמך ,כאילו אין...
הרפרנטים היחידים שלך להכיר את עצמך הם רק דרך עצמך .כמובן ,זו
מחשבה לגמרי פרוידיאנית או פוסט פרוידיאנית :כל הדברים מקורם בי.
וכשאנחנו מדברים על תאטרון ,אז הניסיונות להגיע לפולחניות ,לפחות לפולחן
האדם במובן הפוליטי השטוח ,כלומר דרך ההתארגנות או כחברה או דרך
נרטיבים של אני יודע מה ?...אני מנסה לחשוב על תאטרון עכשווי ישראלי.
20ת א ט ר ו ן גיליון 41