Page 22 - תיאטרון 41

‫זה אף פעם לא מצליח‪ ,‬עבורי לפחות‪ ,‬להגיע להתעלות כזאת‪ .‬וגם אנחנו‬
‫בניסיון שלנו בעצם לא מצליחים אף פעם‪ .‬טוב‪ ,‬אני יודע שהמחשבות קצת‬

‫מבולבלות‪ ,‬אז אני אארגן אותן‪.‬‬

‫שמעון‪ :‬לא‪ ,‬לא‪ ,‬זה יותר ברור לי ממה שנדמה לך‪ .‬זה גם לא יכול להיות‬
‫ברור מדי בגלל טבע העניין‪ .‬אבל השאלה שלי היא‪ :‬איפה במשוב שקיבלתם‬
‫מאנשים בתוך ההפקה או מבחוץ‪ ,‬ויש גם ודאי מעגל קרוב יותר‪ ,‬שהדרך‬
‫הזאת מעניינת אותו ומדברת אליו וגם במעגל הרחב יותר של קהל פתוח‪.‬‬
‫איזה סוג של תגובות קיבלתם? כי זו באמת גישה חדשנית לגמרי‪ ...‬לתאטרון?‬

‫רוחני?‬

‫ניר‪ :‬אנשים מאוד‪-‬מאוד התחברו לזה‪ .‬גם "חיבור" היא מילה שעברה רדוקציה‪,‬‬
‫פשטנית‪ .‬אבל הכוונה היא לחיבור במובן שהיצירה הצליחה לגעת באנשים והם‬
‫הצליחו לגעת ביצירה‪ .‬הם זיהו בה חומרים אישיים‪ .‬אנשים דיברו על השחרור‬
‫שיש ביצירה‪ ,‬שהיא לא מילולית‪ .‬עכשיו הקנטטה היא מאוד מילולית‪ ,‬זה מה‬
‫שיפה בה‪ .‬אבל אתה מראש משוחרר מהניסיון להבין את זה באופן שהוא רק‬
‫מילולי ולכן היא פונה לכל מיני חלקים אחרים בנוכחות המשותפת שלנו עם‬

‫הקהל‪.‬‬

‫שמעון‪ :‬עם יונתן דיברתי הרבה על זה‪ ,‬עם נועם בכלל לא ואתך בנגיעות‬
‫קלות ומעניינות גם עכשיו‪ .‬הייתי אומר שהרבה מהדברים האלה פונים לא אל‬
‫הרוח אלא אל הנפש‪ ,‬בהבדל משמעותי ביניהן‪ ,‬כי הנפש היא עניין פסיכולוגי‬
‫והרוח – אולי אחת ההגדרות שלה היא שהיא משהו אובייקטיבי‪ ,‬לא‬
‫סובייקטיבי‪ .‬זאת אומרת שמשהו רוחני "שם" אכן קיים ואז אתה מנסה לחבר‬
‫‪ -‬כפי שיש תורות שאמורות לחבר את הרוחני באדם לרוחני בעולם ולהיפך –‬
‫האנתרופוסופיה‪ ,‬למשל; ולהבין איך בדומה לספרה ‪ 8‬שוכבת‪ ,‬האינסוף מחבר‬
‫את האוניברסאלי עם האינדיבידואלי‪ .‬אז השאלה היא לאן ובאילו דרכים‬
‫הטכניקה המוזיקלית‪-‬תאטרונית‪ ,‬טקסית ופולחנית הזאת‪ ,‬משדרת לא אל‬
‫התחום הנפשי‪ ,‬לא לרגשות‪ ,‬אפילו מעודנים‪ ,‬אלא באמת לכיוון רוחני‪ .‬שאלה‬

‫קשה‪ .‬לי אין תשובה ברורה‪.‬‬

‫ניר‪ :‬בהרבה מובנים תאטרון‪ ,‬לפחות עבורי‪ ,‬מבקש לעודד סולידריות‪.‬‬
‫סולידריות לא במובן החברתי בהכרח אלא במובן הרוחני‪ ,‬כמו שאתה אומר‪.‬‬
‫לבוא ולהצליח להתקרב לאנשים שלידי ולו רק לכמה רגעים‪ .‬האזורים האלה‬
‫לא מספיק ברורים ולכן אנחנו ממשיכים לחקור אותם כאנשי תאטרון‪ .‬רגעי‬
‫הזיכוך האלה‪ ,‬שכשנוגעים בהם‪ ,‬זו התעלות שאין לתאר‪ ,‬ממש אין לתאר‪ .‬אני‬
‫מגלה‪ ,‬אני מבין יותר ויותר שתאטרון דרמטי במובנו הקונבנציונלי‪ ,‬לא מצליח‬
‫לעורר בי שום דבר בכיוונים האלה‪ .‬לא כלפי אנשים שיושבים לצידי בקהל‬
‫או כלפי האנשים שנמצאים על הבמה ולא כלפי מושאי הדיון‪ .‬ובגלל שאנחנו‬
‫חיים‪ ,‬שאני חי בתקופה כל כך חילונית‪ ,‬התאטרון הפך להיות בשבילי ערוץ‬

‫גיליון ‪ 41‬ת א ט ר ו ן ‪21 ‬‬