Page 25 - תיאטרון 41

‫גהום! בהופעה באולם סגור‬

‫את הרוח בעולם‪ ,‬כשאני כל הזמן זוכר ואנחנו זוכרים שכנראה לא נצליח‬
‫הפעם‪ .‬זה כמו לבוא ל‪..‬‬

‫שמעון‪ :‬ברמה הזאת של דיון‪ ,‬רוחניות היא לא הישג‪.‬‬
‫ניר‪ :‬בדיוק‪.‬‬

‫שמעון‪ :‬לא הישג‪ .‬הנה‪ ,‬עכשיו אני רוחני‪ ,‬יופי‪ ,‬הגעתי‪ .‬זה לא ככה‪.‬‬
‫ניר‪ :‬בדיוק‪ .‬אבל יש משהו בטקס שמבטיח לך תעשה א'‪ ,‬ב'‪ ,‬ג'‪...‬‬
‫שמעון‪ :‬תנאי הכרחי ותנאי מספיק?‬

‫ניר‪ :‬תקווה לטוב ויכול להיות שתהיה איזה התעלות קטנטנה‪ .‬זה בכלל משהו‬
‫שמרתק אותי בתאטרון‪ .‬כמה מאמץ מושקע בשביל הרגע האחד הזה‪ .‬פשוט‬
‫משאבים אין סופיים שמופנים פנימה‪ ,‬שעות של מחקר אנושי עמוק‪ .‬אתה יודע‬
‫כל אחד שם את העשרים וכמה‪ ,‬שלושים וכמה שנים שלו בתוך הדבר הזה‪,‬‬
‫של בניית העצמי בעולם‪ ,‬כדי לנסות לחבר את כולנו לרגע אחד של התעלות‪.‬‬
‫לכן תאטרון זאת האמנות הנשגבת ביותר עבורי‪ ,‬כי רוב הזמן היא נכשלת‪.‬‬

‫וזה כל כך נדיר כשזה מצליח‪ ,‬כל כך‪ ,‬כל כך נדיר‪.‬‬
‫שמעון‪ :‬איש לא ניתח את מקבץ רגעי ה"וואוו" שחווינו בתאטרון מהתנ"ך עד‬

‫הפלמ"ח‪.‬‬

‫‪  24‬ת א ט ר ו ן ‪ ‬גיליון ‪41‬‬