Page 24 - תיאטרון 41

‫וגנובות גם מרפרנסים מאוד ספציפיים מתולדות האמנות ‪ -‬וגם ממש‬
‫כפוזיציות‪ ,‬כדימויים וגם מארכיטיפים שהם פשטניים עד כדי גיחוך‪.‬‬

‫ברגע שהנרטיב ברור אפשר להתחיל להתעסק בעיקר‪ ,‬והעיקר הוא להיות ביחד‬
‫ולהסתכל על בני אדם פועלים‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬מהר מאוד ברור שמדובר בטקס‬
‫חניכה‪ .‬עכשיו עלו כל מיני רעיונות‪ ,‬לעשות שימושים באובייקטים ולנסות‬
‫ליצור מזה סצנות מורכבות יותר או תנועות או "ברייקים"‪ ,‬מעין רגעי שיא‪.‬‬
‫אבל מהר מאוד הכול פשוט ירד‪ ,‬ומה שנשאר הוא מצע מאוד‪-‬מאוד בסיסי‪,‬‬
‫שהוא בו בזמן גם פשוט וגם פשטני‪ ,‬שאני מאמין שממנו אפשר להתחיל‪ .‬אז‬
‫להתחיל זה אומר להתבונן שוב ושוב באותן פעולות‪ ,‬להסתכל על אנשים‬
‫עומדים‪ ,‬להסתכל על אנשים מתבוננים‪ ,‬להסתכל על אנשים נושמים‪ .‬ובכל‬
‫רגע יש ‪ -‬בוא נקרא לזה טקס ‪ -‬יש כמה רגעים שהם ממש איקוניים אבל‬
‫בצורה הומאופאתית‪ .‬אני מרגיש שממש שתלנו בכל ‪ -‬נקרא לזה סצנה ‪-‬‬
‫איזה רגע או שניים שמאזכרים משהו משותף‪ ,‬אבל שהוא כל כך לא קונקרטי‪,‬‬
‫אז הוא לא מחייב אותך לחשוב על זה באופן אינטלקטואלי אלא באופנים‬
‫אחרים‪ ,‬שאני אפילו לא יודע מה הם‪ .‬או שאני יודע מה הם אבל לא רוצה‬
‫להגיד משהו אחד‪ .‬מחשבה נוספת הייתה לשמור על שהות‪ .‬יש רגעים‬
‫שנמשכים יותר מדי‪ ,‬יש רגעים שהחלטנו שהשיר יכפיל את עצמו פעם או‬
‫פעמיים או שלוש‪ .‬ובגלל שנועם הוא גאון הוא גם יודע לייצר את הדינמיקות‬
‫האלה באופן שממש קשה לשים עליו את האצבע‪ .‬גם מבחינה ריתמית וגם‬
‫מבחינה מלודית וגם מבחינה הרמונית או דיסהרמונית‪ .‬והשהות הזאת כבר‬
‫מדגדגת איזה שהם רגעים שהם מדיטטיביים‪ .‬כלומר‪ ,‬יש אמנם מהלך‪ ,‬ואז‬
‫הולכים מהמטבח לאודיטוריום ובאודיטוריום יש פורמציות שונות שהן ממש‬
‫סימבוליסטיות‪ ,‬אבל הן לא התפתחותיות במובן הסטנדרטי‪ .‬וכל אחת מזמינה‬
‫לשהות‪ ,‬שהות של התבוננות‪ .‬הייתי מאוד מופתע מזה שאנשים התיישבו‪,‬‬

‫הייתי בטוח שאנשים יעמדו‪.‬‬

‫שמעון‪ :‬כי לא נוח לעמוד הרבה זמן‪.‬‬

‫ניר‪ :‬נכון‪ ,‬אבל אנשים התיישבו מיד‪ .‬חשבתי שיהיה יותר‪ ...‬טוב‪ ,‬אולי אנחנו‬
‫פה מגיעים לכישלונות‪ ,‬אולי זה השלב הבא‪ ,‬להתחיל להזמין את הקהל‬

‫פנימה‪ .‬אבל אני כיוונתי למשהו חיובי‪ .‬יש משהו בהתבוננות‪ ,‬שהוא מאוד‬
‫אינטואיטיבי‪ .‬איזושהי פשטות כמעט נאיבית‪ .‬אחד הדברים שחשבנו עליהם‪ ,‬זה‬

‫לא לנסות לכוון לרגעים חזקים מדי‪ ,‬לתמונות בימתיות‪ ,‬נקרא לזה‪ .‬שאתה‬
‫הולך ליצירה ואתה חוזר ממנה ויש רגעים צרובים‪ .‬המחשבה הייתה להימנע‬

‫מזה‪ .‬אני לא יודע אם כשאתה חושב על היצירה אם יש לך בראש רגעים‬
‫כאלה‪ ,‬יש חללים מסוימים ויש נוכחויות שם‪ ,‬לפחות מבחינה מיזנסצנית או‬

‫מבחינת הפורמציות שהם מייצרים‪ .‬השלב הבא יהיה לנסות לראות איך‬
‫המוזיקה מייצרת תזוזה‪ ,‬כמו שאתה אומר תזוזה שמחברת את הרוח באדם ולא‬

‫גיליון ‪ 41‬ת א ט ר ו ן ‪23 ‬‬