Page 18 - תיאטרון 41
P. 18

‫במרכז ‪:‬הילדה אלמה גולדשמידט אופנהיים‪ ,‬בת ה‪ 12-‬סביבה משתתפי גהום! ‪ -‬אבשלום אריאל‪,‬‬
                                 ‫תומר דמסקי‪ ,‬מיכל אופנהיים‪ ,‬יאיר פולישוק‪ ,‬אדם שפלן‪ ,‬נועם ענבר‬

‫ניר‪ :‬נכון‪ ,‬אבל את הטקסטים של יונתן לוי אני מכיר הרבה שנים‪ ,‬זאת אומרת‬
‫מספיק שנים‪ .‬ואת ההתנסויות האלה‪ ,‬את המוזיקה של נועם גם כן‪ .‬מה שקרה‬

                                  ‫הוא‪ ,‬שנועם לקח טקסטים של יונתן והלחין אותם‪.‬‬

                                       ‫שמעון‪ :‬קודם היו הטקסטים או קודם ההלחנות?‬

‫ניר‪ :‬זה התחיל מטקסטים בודדים ואחר כך‪ ,‬עם הלחנים‪ ,‬הם נוספו‪ ,‬אבל תמיד‬
‫קודם הטקסט ואחר כך הלחן‪ .‬ונועם גם משנה את הטקסטים מדי פעם ומוסיף‬
‫משלו וגם אני‪ ,‬למעשה‪ ,‬למרות שמה שיש בינתיים במופע זה טקסטים מוכנים‬
‫מראש‪ ,‬עם שינויים קטנים שלנו‪ .‬במקור נועם העלה את זה כמופע קונצרטנטי‬
‫לגמרי‪ .‬בתאטרון תמונע‪ .‬אני עשיתי עם הצוות שתי חזרות לפני ההופעה‬
‫בתמונע וכבר אז היו שם ניסיונות בודדים לתנועה‪ .‬אבל באופן כללי המבצעים‬
‫פשוט עמדו עם הדפים בידיים ונועם רצה לנסות לפתוח את הסיטואציה‬
‫הפרפורמטיבית‪ .‬במקור זו הייתה יצירה מוזיקלית‪ ,‬שירים בלי סדר מסוים‪,‬‬
‫חמישה‪-‬שישה שירים ללא שום כוונה ‪ -‬נקרא לה דרמטורגית ‪ -‬מובהקת‪.‬‬
‫נועם ואני התחלנו לחשוב איך הופכים את זה למופע ממש‪ .‬אז חשבנו על‬
‫המרכז לאמנות עכשווית כעל חלל ואז ‪ -‬איך זזים בתוכו‪ ,‬כדי שהמופע באמת‬
‫יהיה מסע‪ ,‬לא רק כמטאפורה‪ ,‬אלא במחשבה שאם נלך אל ובתוך חללים‬

                                                        ‫שונים‪ ,‬העבודה תשתנה במובהק‪.‬‬

                                                               ‫שמעון‪ :‬מה שאכן גם קרה?‬

                               ‫גיליון ‪ 41‬ת א ט ר ו ן ‪17 ‬‬
   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23