Page 77 - תיאטרון 41

‫בשורות נעימות ומשיבות נפש‬

‫שלוש התרשמויות‬

‫שמעון לוי‪ :‬זן נדיר של יוצרי תאטרון‬

‫בהתחלה‪ ,‬נעמי יואלי פשוט עולה על הבמה‪ ,‬בלי חושך או סימון של תאורה‪,‬‬
‫ומתחילה לדבר‪ .‬הקהל מתמסר לה מיד‪ .‬הפשטות‪-‬לכאורה הזאת נשענת על יכולת‬
‫תקשור "הרצגתית" נדירה של יואלי‪ ,‬המשלבת הצגה בהרצאה‪ ,‬אך מבטאת גם‬
‫מורכבות נבונה ורגישה ליחס בין האישי מאוד לבין החברתי‪-‬הכללי יותר‪ .‬יואלי‬
‫מבטאת לא רק את הרצון לתעד ולזכור‪ ,‬אלא גם את החובה המוסרית ואת ההכרה‬
‫הכמעט‪-‬רציונלית במוגבלות לדבר ולהציג את השואה‪ .‬המופע ממשיך לפתח את‬
‫"מחזות השואה" של יואלי אקס חמותי החורגת ולפניו השולחן על פי אידה פינק‪.‬‬
‫ועוד קודם ‪ -‬ילד טוב ירושלים )‪(1984‬בתאטרון הקופסה‪ ,‬עם הדס עפרת‪ ,‬זיכרונות‬
‫הילדות של יואלי בירושלים בתקופת משפט אייכמן‪ .‬מול טקסי השואה הקיטשיים‬
‫הלאומניים ומסעות באושוויץ‪ ,‬יואלי מציגה אלטרנטיבה מעמיקה ומעודנת לנושא‬

‫הקשה הזה‪.‬‬

‫צילום‪ :‬יח"צ‬ ‫בשורות נעימות ומשיבות נפש‪ .‬מימין‪ :‬נעמי יואלי ועדי מאירוביץ‬

‫‪  76‬ת א ט ר ו ן ‪ ‬גיליון ‪41‬‬