Page 79 - תיאטרון 41

‫אולגה לויטן‪ :‬לשרת רק את הקול הפנימי‬

‫צפייה במופעים של נעמי יואלי מאפשרת להבין ת‬
‫ההבדל המהותי בין התאטרון הרפרטוארי לפרינג'‪.‬‬
‫הבדל זה אינו כרוך בהפקה או בתקצוב הפעילות‬
‫התאטרונית‪ .‬עיקרו בכוונות הראשוניות הבסיסיות‬
‫הקובעות את הבחירות האמנותיות והתמטיות‪.‬‬
‫הבחירות של התאטרון הרפרטוארי תלויות‬
‫בהתחשבות הבלתי פוסקת בהלך רוחו של ציבור‬
‫הצופים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הבחירות של נעמי יואלי‪,‬‬
‫אמנית התאטרון והפרפורמרית הנאמנה לפרינג'‪ ,‬נובעות מהצורך האישי להציג‬
‫ולדון במה שכובש את לבה ואת תודעתה‪ .‬הייתי משווה את פעילותה לזו של‬
‫משורר המשרת אך ורק את קולו הפנימי‪ ,‬ואין לו אדונים אחרים‪ .‬קסם המופעים‬
‫של נעמי יואלי טמון בחופש הפנימי של האמנית המשוחחת עם העבר כאילו‬
‫גבולות הזמן אינם קיימים עבורה‪ :‬היא מסירה את כיסוי הזרות מאירועי העבר‬
‫ומאפשרת להם לחדור להווה מול עיני הצופים‪ ,‬הנסחפים באנרגיות הפיוטיות שלה‪.‬‬
‫המופע החדש של יואלי מהווה פיוט מינימליסטי להפליא‪ ,‬הדומה לרישום בעיפרון‬
‫שחור על דף לבן‪ ,‬שבו כל קו חשוב ובעל הבעה‪ .‬מספר הצופים במופע מועט‪,‬‬
‫ומקומות הישיבה מאורגנים בצורת האות חית באולם רחב‪ ,‬מלבניץ אין תאורת‬
‫תאטרון ומכונות כישוף‪ .‬החלל הריק מפגין את כוחו‪ ,‬והמתרחש בוו נחשף לעיניים‬

‫משתתפי בשורות נעימות‪ :‬שירלי גל‪-‬שגב‪ ,‬טלי קרעדי מא ‪,‬קירוביץ'‪ ,‬רונן בבלוקי‬

‫‪  78‬ת א ט ר ו ן ‪ ‬גיליון ‪41‬‬