Page 83 - תיאטרון 41

‫צילוי ‪:‬םח"צ‬ ‫טלי קרק ושירלי גל‪-‬שגב‬

‫קטע מתורגם מתוך היצירה "אנהלי" של המשורר הפולני יוליוש סלבוצקי‬
‫מאזכר את ז'אנר המסכת שהיה סוג של מופע תאטרלי‪ .‬אולם‪ ,‬בניגוד לאיפיון‬
‫הדרמטי של עלילת המחזה ושל המשחק‪ ,‬מקור תכניה של המסכת היה במוסכם‬
‫ובהזדהות מראש שקיבלו ביטוי פאתטי ברוח הרומנטיקה הלאומית‪ ,‬בדקלום‪ ,‬בשירה‬
‫ובתנועה‪ .‬הקטע‪ ,‬הוא בראש ובראשונה מחוות זכרון לחייו הקצרים של האח איז'ו‬
‫שנקטעו באיבם‪ ,‬המספר באחד ממכתביו ברצינות תהומית של מתבגר רגיש‪ ,‬על‬
‫עבודת המחקר שעשה על יצירתו של המשורר הרומנטי יוליוש סלבוצקי‪ ,‬כחלק‬
‫מהדרישות לבחינת הבגרות בספרות ועל תקוותו שזו תתפרסם בדפוס כהבטחתו של‬
‫הפרופסור בגימנסיה‪ .‬הדברים מאירים את כח השפעה של הזרם הרומנטי גם על‬
‫עולם המחשבה והפעולה הפוליטיים של צעיר יהודי משכיל בפולין של שנות‬
‫השלושים‪ ,‬שמצא ברוויזיוניזם הז'אבוטינסקאי בית אידאולוגי מתאים לרוח הסער‬
‫והפרץ של נעוריו‪ .‬רגע קומי המפוגג את המתח הטראגי שהצטבר‪ ,‬הוא הפארודייה‬
‫על המסכת הציונית‪ .‬הפואמה "מתי מדבר האחרונים" לחיים נחמן ביאליק‪,‬‬
‫שהתקבלה בציבור היהודי מרגע יציאתה לאור בשלהי המאה התשע עשרה כמבשרה‬
‫הפואטי של כיסופי העם לתקומה ממלכתית‪ ,‬מושאלת מן הקונטכסט הקאנוני‬
‫ומשמשת מקור לחיקוי קריקטוריסטי של הקולקטיב האידאי הפועל כיחידה אחת‪.‬‬
‫ועם זה‪ ,‬גם תמונת 'יחד' נלעגת זו‪ ,‬מציפה את הצופה בתוגה מלנכולית על ימים‬

‫עברו של תום אמונתי‪.‬‬

‫לבסוף‪ ,‬כשרוח של קתרזיס מתחילה לנשוב והמזוודות נפתחות לכסאות נוח ונדמה‬
‫שהצופה יכול להתרווח ולהענות לקול הקורא להרפות ולזכות בשכחה ברוכה‪,‬‬
‫דווקא אז‪ ,‬מתעוררת בך מין חרדה אקזיסטנציאלית המשחזרת את פני היאנוס של‬
‫הכסאות התאטרליים והמבט נשלח בעל כורחך אל פקעת החוט האורבת על המדף‪.‬‬

‫‪  82‬ת א ט ר ו ן ‪ ‬גיליון ‪41‬‬