Page 85 - תיאטרון 41
P. 85
נתצ( םחש ןילום מסך מתוך הסרט התיעודי שהופק בעת זכייתו בפרס ישראל(2012 ,
הקשות של המדיום הדרמטי ,אבל גם בשאיפה 'לבעלות' גמורה על היצירה,
ובקונפליקטים שהיו לו עם הבמאים של מחזותיו" :הם רצו להחריף את הסצנות
ואני רציתי לעשותן כמו בחיים ...חידוד הניגודים בתאטרון לא היה לרוחי,
וכך לאט לאט נשרתי" (שם).
שחם מאפיין את עצמו כמספר ולא כמחזאי .אכן ,התאטרון העברי באותם
ימים ,ושנים רבות אחר כך ,היה תאטרון ספרותי מאוד .הדרמה הישראלית
בראשית צעדיה ביקשה את מקורותיה ואת מחבריה בסיפורת ,כי לא היו
בנמצא מחזאים אנשי תאטרון ,ככל הנראה בשל היעדר מסורת דרמטית
תאטרונית בספרות העברית .מחזהו הראשון של נתן שחם ,הם יגיעו מחר ,היה
בדרך הטבע עיבוד של הסיפור "שבעה מהם" .כך היו גם מחזותיו הראשונים
של משה שמיר ,הוא הלך בשדות היה עיבוד של רומן ,ומלחמת בני אור מקיים
זיקה ברורה לרומן מלך בשר ודם .יצירתו הדרמטית של שחם ,עם כל חשיבותה
ומרכזיותה בדרמה העברית ,ועל אף איכותה הסגולית ,הייתה למעשה מעקף
זמני בדרך יצירתו הסיפורית של נתן שחם .הוא לא היה איש תאטרון במלוא
מובנו של המושג ,הוא היה מספר שבחר להתבטא גם בצורה הדרמטית.
הוראות הבימוי במחזותיו מנוסחות כדבר המספר המתערב ,המחווה את דעתו
במהלך העלילה ,או מאפיין דמות זו או אחרת .כמו ,למשל ,ביוחנן בר-חמא:
"חי נפשי אם לא ניכר קולו של יוחנן בר-חמא ,המשים עצמו בן-דומא" ,או:
84ת א ט ר ו ן גיליון 41
