Page 81 - תיאטרון 41

‫מדי טרינצ'ר‪ :‬אותנטיות צובטת לב‬

‫באולם מרווח באגפו החדש של מוזיאון תל אביב‪,‬‬
‫עולה בימים אלה עבודת במה מענינת של נעמי‬
‫יואלי ושל חברי קבוצת רות קנר‪ ,‬המעניקה לזכרון השואה אותנטיות צובטת‬
‫לב‪ .‬בכניסה לאולם‪ ,‬על מדפי אור נמוכים‪ ,‬מונחים כמוצגים מוזיאליים‪ ,‬קטעי‬
‫מכתבים דהויים בעברית ובפולנית‪ ,‬צווארון מעוגל לפי אופנת אירופה‪ ,‬עניבת‬
‫פפיון וחרוט של חוט שזור‪ .‬עוד מעט וחפצים דוממים אלה יקימו לתחיה‬
‫רסיסי חיים שנחוו על ידי בני משפחת אינגלר מן העיר טרנופול שבגליציה‬
‫פולין [לימים אוקראינה המערבית]‪ ,‬בעודם מצויים מבלי דעת‪ ,‬על סף כיליון‪.‬‬
‫למעשה נותרו רק המילים‪ ,‬צרור מכתבים וגלויות שנשלח על ידם בשנים‬
‫‪ 1934-1941‬אל הבן האהוב‪ ,‬אביה לעתיד של יואלי‪ ,‬שעלה לפלשתינה שנה‬
‫קודם לכן ונמצא לימים בדירה הירושלמית בה אוחסן‪ .‬במהלך המופע‪,‬‬
‫המראות שנעלמו באובך העבר‪ ,‬לובשים צורות ומבנים לא מימטיים הפועלים‬
‫בו זמנית גם כמושאי מחשבה על האמנות המודרנית‪.‬‬
‫הנה המשפחה בסטילס בימתי‪ :‬לאב יואל ז'קט חליפה‪ ,‬האם אדלה עונדת‬
‫צווארון רקום [השחקנית עצמה לובשת מכנסיים‪',‬אתה כותב שאתה שולח לאמא‬
‫חלוק‪ .‬אני מתאר לי שזה יהיה דבר יפה אני נהנה כאשר אמא לובשת משהו‬
‫יפה'] האח איז'יו ['רציתי איחרתי נרשמתי חוץ מזה אתה כתבת לי שאחכה עוד‬
‫שנה']‪ ,‬האחות זוניה מחייכת בחיוך רחב למצלמה וצווארון מלחים מקשט את‬

‫‪  80‬ת א ט ר ו ן ‪ ‬גיליון ‪41‬‬