Page 80 - תיאטרון 41
P. 80

‫וגם מוקצן ומחודד ובסופו של דבר עובר לממד סימבולי‪.‬‬

‫המופע מבוסס על מכתבים אמיתיים שנשלחו מפולין לירושלים בשנות‬
‫השלושים‪ ,‬כשהנמען הוא איש צעיר‪ ,‬עולה חדש בארץ ישראל‪ ,‬והמוענים הם‬
‫בני משפחתו‪ .‬הנמען אינו מופיע ואינו נשמע במהלך המופע‪ .‬דמות החלוץ הזה‬
‫צצה מפניות בני משפחתו אליו‪ ,‬ממה שהם בחרו לספר לו במכתבים‪,‬‬
‫מהתלהבותם הנאיבית וגאוותם על הימצאו בארץ ישראל‪ ,‬מהרגישות והכאב‬
‫הנסתרים של הוריו‪ ,‬וכן מייאושם באשר לגורלם במציאות של שנות השלושים‬
‫במזרח אירופה תחת הכיבוש הסובייטי וטרם הכיבוש הנאצי‪ .‬שתיקתו של‬
‫הנמען מקצינה את הדרמה של הפרידה המשפחתית ומדגישה את שכבות‬
‫האובייקטיביות ההיסטורית והסובייקטיביות האישית שממלאות אותה‪ .‬יואלי‪ ,‬לא‬
‫רק הדרמטורגית והבמאית של המופע אלא גם הדמות המספרת‪ ,‬משתמשת‬
‫בטכניקה של היעדרות הגיבור המרכזי ושוזרת נוכחות‪-‬נעדרת זו בטקסט‬
‫התיעודי של המכתבים האמתיים‪ .‬הודות לשילוב זה של התיעודי והמסתורי‪,‬‬
‫הופך המופע למטפורה ליהודי הנצחי‪ ,‬כשבתפקיד זה מופיעים גם אלו שנשארו‬
‫בפולין וגם זה שהגיע לארץ ישראל‪ .‬למעשה‪ ,‬המופע מבקש להפסיק את‬
‫החלוקה להיסטוריה יהודית והיסטוריה ישראלית ומבטא תחושת מעורבות בלתי‬

                                                               ‫נמנעת בעבר ודיאלוג עמו‪.‬‬

‫עם זאת‪ ,‬המופע שומר על ניטרליות מכוונת וניכור אמנותי‪ ,‬והוא מצטרף לשורת‬
‫המופעים הקודמים של יואלי‪ ,‬בהם פיתחה גישה מיוחדת לספר על העבר באיפוק‪,‬‬
‫ולא לנצל אותו ולא להפכו לנימוק אידיאולוגי מגמתי‪ .‬המופע הוא ניסיון להתמודד‬
‫עם הזיכרון‪ ,‬לא לבגוד בו וגם לא לייחס לו את הפוליטיקה של ההווה‪ .‬בניסיון זה‬
‫בוחרת יואלי לספר סיפור פרגמנטרי של משפחה אלמונית ולהציגו כפסיפס קולי‬
‫המבוצע בניצוחה‪ .‬המנצחת היא זו שיוצרת את המסגרת של התחלה‪ ,‬אמצע וסוף‪,‬‬
‫והיא מוסיפה הסברים קצרים על הנפשות הפועלות‪ .‬תפקידי הדמויות‪-‬קולות אלו‬
‫מגולמים בידי השחקנים טלי קרק‪ ,‬עדי מאירוביץ'‪ ,‬רונן בבלוקי ושירלי גל שגב‪.‬‬
‫עושרו הפרפורמטיבי הבלתי נתפס של המופע נוצר על ידי שלל אמצעים‪ :‬המפגש‬
‫בין הנוכחות האקספרסיבית וההיפר‪-‬ריאליסטית של השחקנים לבין מהותן הלא‪-‬‬
‫גשמית של הדמויות‪ ,‬שהרי קולות הם ולא דמויות בשר ודם; המשחק הווירטואוזי‬
‫והאירוני של החלפת התפקידים הכרוך בלעג על חשיבות המין והגוף; קשר העין‬
‫הידידותי והבלתי פוסק בין קולות המכתבים לדמות המספרת; חשיפת הנימה‬
‫המוסיקלית הפנימית של הטקסטים הוורבליים של המכתבים ושירת טקסטים אלו‬
‫בצורת א‪-‬קפלה; ההפרזה וההזרה שבשירה זו; הרצינות והריכוז של האמנים בציטוט‬
‫הטרגדיה הרומנטית של המשורר הפולני הדגול סלובצקי‪ ,‬ובריאת סילואטה‪-‬מלאך‬
‫בידי חוטים בלתי נראים; הרגע קורע הלבב והמילים אינן יוצאות מפי האם (טלי‬
‫קרק) הכותבת מכתב לבנה שנמצא אי‪-‬שם בירושלים; וההמנון המר "אנחנו מרוצים‪,‬‬
‫אנחנו בריאים ומרוצים‪ ",‬המבוצע על ידי מקהלת הדמויות— כל אלו יחדיו יוצרים‬

                                                   ‫תחכום מחשבתי המעניק אושר לצופים‪.‬‬

                               ‫גיליון ‪ 41‬ת א ט ר ו ן ‪79 ‬‬
   75   76   77   78   79   80   81   82   83   84   85