Page 204 - גג 44
P. 204
ברכה רוזנפלד בילדותה בפולין .מימין לשמאל :בת ארבע ,בת שבע וחצי ובת שש
מספר הלימוד שהיה נפוץ אז מאוד – "אלף מלים" .ואת מה שלא הספיק ללמוד
שם הוא למד באניה שהביאה אותנו ארצה והפך את צוות האניה למורים שלו .אמי
הייתה עסוקה בעיקר בכאבי הראש שלה .אני לא כל כך מצאתי את מקומי בין
הילדים ומשחקיהם .חשתי בעיקר בדידות וניתוק מן העולם הקודם .את הבדידות
ואת השעמום תיארתי בשיר שנכתב לאחר שנים רבות:
אפשרות
ֶא ְפ ָׁשר ָׁה ָׁיה ִל ְצ ֹלל
ֶאל ּתֹו ְך ַהחֹול ֶה ָׁחם
ְל ַג ְל ֵּגל ֶאת ַה ָּׁי ִמים ַה ִּנ ְמ ָּׁת ִחים
ִל ְפ ֹרט ְל ַג ְר ְּג ִרים ַח ִּמים
ְש ָׁח ִפית ָׁח ְל ָׁפה ָׁקרֹוב
ַּבחֹול ִנ ְק ַּבר ֶח ֶרק ִע ֵּור
ּו ְכ ָׁבר ֶא ְפ ָׁשר ָׁה ָׁיה ְל ִה ְת ַּכ ְר ֵּבל ְּבעֹור ָׁש ָׁרב
ְּב ַל ַהט
ַּגג גיליון 62 44
