Page 209 - גג 44
P. 209
מימין :ענת בהצגה מלכת השלג ,בתאטרון העירוני ליגניצה ,בשנת 1956
משמאל :ד"ר פרידריך זגורסקי ראוכברגר ,אביה של ענת
מרק גנטי
ַמה ָּצף ַב ָּמ ָּרק ַה ֶּג ֶּנ ִטי ֶּש ִלי?
ִמי ָּב ַחש בֹוִ ,מי ָּי ַרק?
ִמי ָּב ָּרא ֶּאת ַג ְר ִעין ַה ֲה ָּברֹות ָּה ֲא ֵפלֹות
ְב ַש ְר ֶּש ֶּרת ַה ִמ ִלים ַהכֹו ֶּב ֶּלת ֶּאת ִשי ָּר ִתי?
ֵמ ָּע ַלי ַע ְנ ֵני ְכ ָּב ִשים ְמ ֻל ָּכדֹות –
ַה ְש ֹח ָּרה ִעם ַה ְט ַלאי,
ִמ ְש ַת ֶּק ֶּפת ִבי.
כעבור שנה שלמה למדה לדקלם שני ביטויים בלבד" :ש-לום"" ,תו-דה ר-בה"! הסטטוס
שלה הוא כעת "עולה חדשה" .אבל הרי לא קראו לה "עולה"" ,אולה" ,קוראים לה
Annaאנה ,אניה ,אנושה ,אנושקה .היא מחליטה להוסיף את הצליל ת' בסוף המילה אנה,
וכך יוצרת לעצמה את שמה הישראלי -ענת.
אביה ,שהקים את המערך הרפואי במחוז שלזיה ,בתקופה שאחרי המלחמה וניהל בית
חולים גדול בפולין ,לא הצליח למצוא עבודה במקצוע שלו ,במשך כל שנתם הראשונה
בישראל .וכך ,ללא אפשרות לפרנס את משפחתו ,משך אותה השנה ,היו האב וביתו
יוצאים יחד מדי בוקר לחוף הים ,מדרום לרחוב אלנבי .שם ,על השפך ,עם חוט קרס
ופירורי לחם ,שנותרו מארוחת הבוקר ,קיוו לתפוס דגים לארוחת הערב ולנחם את הרעב
והייאוש.
בקצה הקרס
ִמתֹו ְך " ָּק ֶּפה ָּק ֶּפה" ֶּש ִב ְנ ַמל ֵתל ָּא ִביב/
ַה ָּים ִנ ְר ֶּאה ְכ ִאלו ֹלא ָּע ַז ְב ִתי אֹותֹו ֵמעֹו ָּלםַ /.ה ַג ִלים ְס ִביב ַה ֵמ ַזח ִב ְמבו ַכת ַג ְעגו ַע ִק ְצ ִפי/
ִמ ַט ְל ֵטל ְכ ַת ְל ַת ִלים ְס ִביב ַצ ֶּל ֶּקת ְב ִמ ְצחֹוַ /.גם ַה ַד ָּי ִגים ְבאֹו ָּתם ְמ ִעי ֵלי רו ַח ְו ָּה ָּר ָּעב/
ְמ ֻצ ָּיד ֵהי ֵטב ְב ַס ְב ָּלנות ֵאין ֵקץ ו ְב ִת ְק ָּוהָּ /לחוש ַח ִיים ִב ְק ֵצה ַה ֶּק ֶּרס.
ַּגג גיליון 67 44
