Page 211 - גג 44

‫רות לורנד‬

‫סגירת חשבון‬

‫פרק מתוך הספר תחרה הונגרית‪ ,‬שעומד לראות אור בקרוב בהוצאת ספרא‬

‫רחוב הטבק נמשך מפינת רחוב הוורדים ועד לצומת של הבנק וממשיך ממנו הלאה עד‬
‫בית הכנסת הגדול‪ .‬בדרך אל הבנק אני הולכת בעיניים כמעט עצומות‪ ,‬מקשיבה לקולות‬
‫הרחוב ולטפטופו של הכסף שהצטבר במשך תשע עשרה השנים שעברו מאז ביקרה אמא‬
‫שלי בבודפשט בפעם היחידה אחרי שעזבה את הונגריה חמישים ואחת שנים לפני כן‪.‬‬
‫כמה בדיוק בכל חודש? מתי בדיוק נפתח החשבון? אינני בטוחה‪ .‬לפי חישוב שעשיתי על‬
‫סמך הנתונים בכמה תדפיסי בנק שמצאתי‪ ,‬נכנסו לחשבון בערך שלושת אלפים ושמונה‬
‫מאות פורינט בכל חודש‪ ,‬שהם בערך חמישים וקצת שקלים חדשים‪ .‬טור חשבוני פשוט‬
‫שהתחיל כפי הנראה לפני עשרים ואחת שנים בקצב מונוטוני‪ ,‬נקטע‪ ,‬התאפס והתחיל‬
‫מחדש כשאמא שלי נכנסה אל סניף הבנק בעצמה לפני תשע עשרה שנים ואני חיכיתי‬

‫בפינת הרחוב הגשום עם שתי המזוודות‪.‬‬

‫פינה של איזה רחוב? דוב? ראקוצי'? ארזבת? זיכרונותי משייטים באיטיות בתוך עננות‬
‫גבוהה‪ .‬אנשים‪ ,‬בניינים‪ ,‬עצים‪ .‬המקום והזמן מתאבכים וקרני השמש החודרות מבעד‬
‫למסה המעורפלת מאירות רק שני אנשים שצלליותיהם ברורות‪ .‬שני האנשים האלה הם‬
‫אמא שלי ואני ברחוב ראשי בבודפשט‪ .‬היא נכנסת לבנק בצעדים מהירים ככל‬
‫שמאפשרות רגליה הקצרות והעבות‪ ,‬לבושה במעיל גשם חום וקצר מעל חצאית גמלונית‬
‫שמכסה על בירכיה‪ .‬תיק צד שחור על כתפה וראשה מוטה קדימה‪ .‬יום קודם הלכה‬
‫לספרית וזו צבעה את שערה הקצר והמתולתל בצבע כהה מדי לפניה החיוורות‪ .‬אני‬
‫עומדת בצידו השני של הרחוב בג'ינס וחולצת טריקו ומעיל רוח דק‪ ,‬וגשם פתאומי מכה‬
‫בזעף במזוודות‪ .‬כחצי שעה קודם לכן הורדנו את המזוודות מהמסוע ועברנו את מסלול‬
‫המכס הירוק‪ .‬המוכסים המשועממים הביטו בנו במבט עמום‪ .‬אם מישהו מהם היה מבקש‬
‫לפתוח את המזוודה שאמי ארזה בעצמה יום קודם‪ ,‬היה בוודאי מופתע לגלות שהיא‬
‫מליאה בקופסאות פלסטיק שהכילו קציצות ושניצלים וגולש בקר קפוא‪ ,‬פלפלים ממולאים‬
‫ומצוננים‪ ,‬מלפפונים חמוצים תוצרת בית‪ ,‬שקיות קשורות היטב ובהן תפוחי עץ‪ ,‬מנדרינות‪,‬‬
‫גזרים מקולפים‪ ,‬מלפפונים ועגבניות‪ ,‬שתי ככרות לחם‪ ,‬שקית שקדי מרק וסיר מרק קפוא‬
‫שסימני הפשרה ראשונים בצבצו כאגלי זיעה על המכסה המתכתי המהודק היטב באריזת‬
‫פלסטיק וגומיות רחבות‪ .‬לו היה אחד המוכסים מטריח עצמו להביט בתכולת המזוודה‪ ,‬היה‬
‫עומד פעור פה לשניות אחדות לפני שהיה מחרים את הגולש והקציצות‪ .‬אמא שלי‪ ,‬כפי‬
‫הנראה‪ ,‬לא חשבה שתכולת המזוודה שלה עשויה להיות עניינו של מישהו מלבדה‪ .‬היא‬
‫עברה על פני המוכסים בצעדים נמרצים ובמבט שהוביל אותה קדימה ליעד‪ ,‬שרק היא‬
‫ידעה באותה שעה את טיבו‪ .‬הבעת פני אף היא לא הסגירה דבר מהטעם הפשוט‪ ,‬שלא‬

‫ַּגג ‪ ‬גיליון ‪69 44‬‬