Page 206 - גג 44
P. 206
החוטים לשם נשרפו כליל ,אך חיבור חדש עדיין לא נוצר ,מכאן חווית המוות בחיים.
את חוויית העדר השפה ,חוסר המשמעות לזמן שאינו מתמלא והגעגועים ביטאתי בשיר
הזה:
צמה קרועה
ַה ֹב ֶּקר ִה ְצ ַט ֵעף ְב ָּש ָּפה ָּז ָּרה
ַגם ַה ֶּש ֶּמש ֶּה ְע ִתי ָּרה ֻח ָּמה ְב ֶּד ֶּר ְך ֹלא ֻמ ֶּכ ֶּרת
ְורו ַח ַחם ְכ ֶּה ֶּבל ֶּפה
ִה ְר ִעיד ַא ְדוֹות ַחמֹות ְבתֹו ְך ַה ָּדם
ְו ֹד ֶּפק ַה ַי ִמים
ָּש ַזר ַצמֹות ְצ ִחיחֹות ְב ַד ְח ִלי ֵלי ַה ְז ָּמן
ַ " -ה ֶּש ֶּמש כֹו ֶּא ֶּבת ָּכל ָּכ ְך" ָּ -א ְמ ָּרה ַה ַנ ֲע ָּרה
ֶּש ַצ ָּמ ָּתה ְקרו ָּעה ֵבין ְש ֵני ַק ְצ ֵוי ֵת ֵבל
" ַמ ִיםַ ,מ ִים" – ִהיא ָּק ְר ָּאה
ַמ ִים ְמ ַפ ִכים ְבתֹו ְך ֹרא ָּשה
ַמ ִים קֹו ְר ִאים ָּלה ֲח ָּז ָּרה
" ַמ ִיםַ ,מ ִים!"
ַה ֵהד ֲע ַד ִין ְמ ַג ְל ֵגל קֹו ָּלה
את חוסר השייכות ,העדר האדמה ,תיארתי כך:
במעברה
ַב ַק ִיץ ָּק ְפ ָּחה ִבי ַה ֶּש ֶּמש
ִא ִמי ָּק ְל ָּעה ִלי ַצ ָּמה ְש ֹח ָּרה
ְו ִנ ְכ ְו ָּתה -
ָּה ִיי ִתי ַנ ֲע ָּרה ֶּשל ֵאש.
ַב ֹח ֶּרף
ִנ ַת ְך ִבי ַה ֶּג ֶּשם
ו ָּב ָּרד ִה ְק ִפיא ֶּאת ְקצֹות
ֶּא ְצ ְבעֹו ַתי -
ַּגג גיליון 64 44
