Page 214 - גג 44

‫האנייה עם בעלה והעובר שבבטנה כדי לעזוב את אדמת אירופה‪ ,‬היה המסע בלתי חוקי‬
‫בעיני ממשלת בריטניה וכל נוסעי האנייה הגדולה הובלו למחנה מעצר בקפריסין‪ .‬הדרך‬
‫משם אל המעברה שליד חיפה‪ ,‬גם היא לא נקבעה ותוכננה על ידה‪ ,‬לא היעד ולא‬
‫המסלול שבו הגיעה אליו‪ .‬יותר מחמישים שנה עברו מאז הטלטלות הגדולות של חייה‪.‬‬
‫עכשיו היה לה דרכון ישראלי חתום ובו תמונתה במבט חמצמץ ותקיף‪ ,‬והיתה לה מטרה‬
‫מתוכננת היטב אם כי זו לא נודעה לי לפני הטיסה‪ ,‬אלא נפרשה לפני בהדרגה במהלך‬

‫אותו שבוע בבודפשט‪.‬‬

‫ישבנו זו לצד זו במטוס‪ .‬אני קראתי את ההרצאה שעמדתי לשאת בכנס‪ ,‬וחזרתי וקראתי‬
‫אותה שוב כדי שאזכור חלקים ממנה בעל פה ואוכל להרים את עיני מדי פעם מעל‬
‫הדפים‪ .‬אמא שלי התבוננה על סביבותיה בסקרנות דוממת ואחר כך אכלה את ארוחת‬
‫הצהרים המחוממת בתבנית החד‪-‬פעמית כשהיא מתקשה להסתיר את התרגשותה‬
‫מהעובדה שהיא יושבת כגברת‪ ,‬וארוחת הצהרים מוגשת לה על ידי אישה במדים הצועדת‬
‫הלוך ושוב ושואלת אותה מה תרצה לשתות והאם היא רוצה עוד לחמנייה‪ .‬לובשת‬
‫המדים אכן צעדה הלוך ושוב והביאה לה כוס מים‪ ,‬ואחר כך תה ואחר כך שוב מים ועוד‬
‫לחמנייה‪ ,‬ורק כשהדיילת עם עגלת הדיוטי‪-‬פרי שאלה אותה בחיוך מפתה אם הגברת‬
‫מעוניינת אולי לקנות בושם טוב או יין‪ ,‬הצטמקה גאוות ההישג והתגלגלה בכדור זעם‬
‫קשיח‪ .‬הזעם הופנה כלפי‪ ,‬אך כוון לעולם כלו‪ .‬שהרי מה הם חושבים? שהיא תוציא את‬
‫פרוטותיה המעטות על אלכוהול או בושם או סיגריות יקרות? לא תודה‪ .‬היא את‬
‫הסיגריות שלה הביאה איתה בכמות שתספיק לה לכל השבוע‪ ,‬ובאשר לבושם‪ ,‬למה בן‬
‫אדם שמתרחץ כל יום ומכבס את הבגדים שלו‪ ,‬וברוך השם יש היום מכונות כביסה‪ ,‬יתיז‬
‫על עצמו מים עם ריח חריף ויקר‪ .‬ממנה לא יראו פה אפילו גרוש אחד‪ ,‬אחרי כל מה‬
‫ששילמה על הטיסה הזאת ועל התענוג המפוקפק לחזור לארץ שרק אלוהים הטוב יודע‬
‫באיזו דרך יצאה ממנה‪ .‬פתאום מציעים לה וויסקי? יין קידוש כבר לא מספיק טוב‬
‫ליהודים? אם היה מי מהיושבים סביבנו שהבין את הדברים אינני יודעת‪ ,‬כי דבריה היו‬
‫מופנים אלי ואני ספגתי אותם כמו שאבן השדה סופגת את מי הגשם‪ :‬טיפות אחדות‬
‫מחלחלות פנימה אל הנקבובים‪ ,‬והמטח הגדול מחליק ברובו ונוזל אל סביבותיו‪ .‬הדיילת‬
‫משכה בכתפיה והסיעה את העגלה לשורה הבאה‪ .‬אני שתקתי ואחר כך חזרתי לקרוא את‬
‫ההרצאה שלי מהתחלה‪ ,‬כשאני בודקת אם אני עומדת בזמן שהוקצב לי‪ :‬עשרים דקות‬

‫להרצאה ועשר דקות לדיון‪.‬‬

‫על קיומו של חשבון הבנק למדתי לראשונה בתוך הנסיעה במונית משדה התעופה אל‬
‫מרכז העיר‪ .‬אמא שלי אמרה‪ ,‬שיש לה משהו לסדר בבנק והיא רוצה להספיק עוד לפני‬
‫שנגיע לדירה‪ ,‬כי אחר כך סוגרים‪ .‬היא לא אמרה במה מדובר ומנין צמח העניין הזה‬
‫בבנק‪ .‬המונית עצרה ליד מעבר חציה‪ ,‬בדיוק כפי שהיא ביקשה‪ ,‬ועוד לפני שהנהג הוציא‬
‫את המזוודה השנייה והניח אותה על המדרכה‪ ,‬היא כבר חצתה את הכביש‪ ,‬היישר אל‬
‫סניף הבנק שממול‪ .‬שילמתי לנהג ונשארתי עומדת בפינת הרחוב עם שתי המזוודות‪ .‬גשם‬

‫ַּגגַּ‪ַּ‬גיליוןַּ‪72ַּ44‬‬