Page 217 - גג 44
P. 217

‫פיצויים נעשתה כדאית יותר‪ .‬אפשר היה לקבל על כל בן משפחה שנספה במלחמה כאלף‬
‫ושמונה מאות דולר‪ .‬בין הניירות שתייקתי בקופסאות הקרטון מצאתי הצהרה בכתב יד‬
‫בשפה ההונגרית כתובה וחתומה בידי אמי‪ .‬אולי היתה זו ההצהרה שצורפה לבקשת‬
‫הפיצויים‪ ,‬ואולי רק טיוטה שהועתקה בהמשך התהליך לטופס רשמי‪ .‬ואולי‪ ,‬מי יודע‪,‬‬
‫היתה זו תזכורת שכתבה לאלוהי אבותיה שמא ישכח את אשר עולל לה‪ .‬הכתב רעד מעט‬
‫מהתרגשות אך שמר על סלסולי האותיות המעוגלות ותנופתן האלגנטית‪ .‬אחרי מאמצי‬
‫פיענוח‪ ,‬הן של הכתב והן של מובני המלים‪ ,‬ללא עזרתה של מגי‪ ,‬הצלחתי לתרגם את‬

                                                                                  ‫הכתוב כלשונו‪:‬‬

                          ‫‪ 10.7.1998‬חיפה‬

‫הצהרה‬

‫בזאת אני מצהירה על הדברים הבאים‪ :‬אבי וייס גבריאל גאבור‪ ,‬נולד ב‪ 1873 -‬במחוז‬
‫נירפיריצ'ה‪ ,‬אביו וייס מיכאל מוריץ נולד בנירבקהאם‪ ,‬אמו וייס מורגיט פרל נולדה‬
‫בנירבטור‪ .‬אנדור פרדינאנד וייס נולד ב‪ ,1916-‬נירפיריצ'ה‪ ,‬ישראל זולטן וייס נולד ב‪-‬‬
‫‪ 1921‬בנירפיריצ'ה‪ .‬אבינו וייס גבריאל גאבור נולד בנירפיריצ'ה‪ ,‬אמנו רגינה רוזה‬
‫נולדה בטיזורקצ'נן‪ .‬מכל המשפחה רק אני יחידה חזרתי‪ .‬הטרנספורט הראשון של‬

                            ‫המשפחה היה בגטו נירדהאזו‪ ,‬ואחר כך אושויץ‪ ...‬עשן‪ ,‬סבון‪.‬‬

‫לאף אחד מהם אין קבר!! אין לאן להביא פרחים!!!‬
 ‫על החתום‪ :‬גרוס מורגיט שם נעורים וייס‪.‬‬

‫***‬

‫עלטה גמורה מכסה על המהלכים שהתבצעו בעניין זה מאז אלף תשע מאות תשעים ושמונה‪,‬‬
‫כשנתיים לאחר הביקור הראשון בחשבון הבנק‪ .‬כפי הנראה הועבר לחשבונה סכום חד‪-‬פעמי‬
‫עבור שני ההורים‪ ,‬שהם סבי וסבתי שלא הכרתי ושניים מאחיה‪ ,‬שלא ידעתי על קיומם עד‬
‫לרגע בו הצלחתי לפענח את כתב היד‪ :‬אנדור פרדינאנד וישראל וולף זולטן‪ .‬כמה אחים ואחיות‬
‫היו לה מלכתחילה? כך או כך‪ ,‬הסכום שנקבע כפיצוי קבוע על הרכוש שאבד המשיך לטפטף‬
‫לתוך החשבון בבודפשט‪ ,‬וניתן היה למשוך ממנו רק בנוכחותו של בעל החשבון ובפורינטים‬
‫בלבד‪ .‬דבר זה הובהר לי מאוחר יותר‪ ,‬כשאספתי ומיינתי את דפי החשבון‪ .‬ככל הידוע לי‪,‬‬
‫המשיכה היחידה שבוצעה בו היתה זו שנעשתה כשעמדתי וחיכיתי בפינת הרחוב בגשם לפני‬
‫כעשרים שנים‪ .‬האם היתה משיכה נוספת? אולי באמצעות בומי פקטה‪ ,‬הגיס של מגי התופרת?‬
‫הוא נסע באותה תקופה פעמים אחדות להונגריה למטרות שאינני יודעת אותן‪ ,‬והיה מביא למגי‬
‫תחרות ובדים רקומים שהיא קישטה בהן שולי שמלות חגיגיות‪ ,‬מפות שולחן לשבת וכיסויים‬
‫לחלה‪ .‬אמא שלי קיבלה ממנה שתי מפיות תחרה נאות שאחת מהן הונחה על מכשיר הרדיו‬
‫הגדול שבסלון והאחרת במרכזו של גב הספה הירוקה‪ .‬תחרה קרויה בהונגרית צ'יפקה‪ ,‬מלה‬
‫שמתנגנת בעליצות קצרה‪ ,‬אם כי איננה מבטאת את העדינות של עבודת המחט ואת הכמיהה‬

                                                                  ‫השזורה בה לעולם שאיננו עוד‪.‬‬

‫ַּגגַּ‪ַּ‬גיליוןַּ‪75ַּ44‬‬
   212   213   214   215   216   217   218   219   220   221   222