Page 17 - ME-06-H
P. 17
הביו־מכניקה בשירות המכשור הרפואי
"כדי לבצע אופטימיזציה
לאביזר ,יוצרים רפליקה
ממוחשבת של האדם"
ד"ר דנה סולב" :כיום ,התאמת פרוטזה היא ד"ר דנה סולב ,בוגרת הפקולטה בעצמה ,עומדת בראש
תהליך שתלוי במיומנות של בעל מלאכה. המעבדה לממשקים ביו־מכניים ,שהקימה לאחרונה .את
במעבדה הפכתי אותו למדויק ,באמצעות התואר הראשון שלה עשתה בכלל בגיאופיזיקה" :אני
בניית מודל ממוחשב על בסיס מדידות מגיעה מתחום המדעים המדויקים" ,היא מספרת" .לטכניון
עברתי כי רציתי לעסוק בהנדסה ביו־רפואית .כשחיפשתי
אישיות ,ועריכת סימולציה לההתפקואלמטהתלהנהדסאתבמיכזונור,ת | 13 | MEgazine מנחה מצאתי את פרופ' אלון וולף ,ועברתי להנדסת
בהתחשבות בתכונות המכניות של הרקמה" מכונות .הבנתי שבסופו של דבר ,הכיוון שלי הוא יותר
מכניקה" .התואר השני והשלישי שלה הם בהנדסת מכונות
ארגז כלים של מדעי החיים" :אנחנו חייבים לקחת בחשבון
פקטורים ביולוגיים ופיזיקליים של הרקמה החיה ,שאליה בדגש על ביו־מכניקה.
את הפוסט־דוקטורט שלה סולב העבירה ב־,MIT
האביזר מתחבר". במעבדה שעבדה על פיתוח פתרונות לקטועי רגליים
כששבה ארצה ופתחה את המעבדה לממשקים ביו־ מזווית רפואית־הנדסית" :החוקרים במעבדה בונים
מכניים בטכניון ,סולב המשיכה באותו כיוון מחקרי ,אבל פרוטזות רובוטיות משוכללות מאד ,אבל למחקר שלהם
לאו דווקא בהתמקדות בפרוטזות" .אנחנו עובדים ,למשל, גם היתה השפעה רפואית ישירה :הם המציאו טכניקה
גם על סוליות למדרסים ,סדים לגב עם עקמת ,ואביזרים חדשה של ניתוח קטיעה ,אחרי עשורים שבהם פרוטוקול
שנועדו להחליף קביים – מעין פרוטזה זמנית שמתחברת הניתוח לא השתנה" .איך הגיעו מהנדסה לתרומה ישירה
לחלק ברגל מעל הפציעה ,ובאמצעותה ניתן לשלוט על לכירורגיה? סולב מסבירה כי הפרוטזות שפותחו במעבדה
ב־ MITכוללות מעבר של סיגנלים מהמוח לרקמת השריר
מידת העומס המופעלת על כף הרגל והקרסול". שנותרה בגדם ,ומשם לפרוטזה – וכריתה נכונה ממקסמת
על אף שהמעבדה מוקדשת למחקר ,סולב מציינת כי
מדובר במחקר אפליקטיבי מאד" .כבר כיום יש מחקרים את יכולת מעבר הסיגנלים הללו אל הפרוטזה.
קליניים על פרוטזות מותאמות מהסוג שעבדתי עליהן ב־ "התרומה שלי במעבדה היתה בעיקר בחקר 'בית הגדם',
,MITוהמטרה היא להוציא אותן לשוק כמה שיותר מהר. הממשק המכני בין הגדם לפרוטזה – כל נושא פיזור
אבל לנו באקדמיה יש את הפריבילגיה לבדוק גם מודלים הלחצים עליו וכיצד לבצע אותו בצורה המדעית ביותר.
שפחות מעניינים את התעשייה ,או נראים לה פחות כיום ,התאמת פרוטזה היא תהליך מאד לא טכנולוגי:
יוצקים גבס ,וההתאמה של הפרוטזה הנבנית בהתאם לכך
משתלמים". תלויה מאוד במיומנותו של העוסק במלאכה .במעבדה,
לצד הסטודנטים להנדסת מכונות שעובדים במעבדה, לעומת זאת ,עבדתי על הפיכת התהליך לטכנולוגי ומדויק
מתקיים גם שיתוף פעולה עם פיזיותרפיסטים מאוניברסיטת בהרבה :בונים מודל ממוחשב של חלק הגוף הרלוונטי על
בסיס מדידות אישיות ,נעזרים באמצעי דימות כמו ,MRI
אולטרסאונד ו־ ,CTויוצרים גיאומטריה מותאמת אישית
של הפציינט .לאחר מכן מזינים את התכונות המכניות של
הרקמות הרלוונטיות ,ועורכים סימולציות ממוחשבות כדי
לעצב את האביזר המתאים ביותר .למעשה ,אנחנו יוצרים
רפליקה ממוחשבת של האדם במטרה לעשות עליה
ניסויים ולהשיג אופטימיזציה של הפרוטזה הסופית".
עבודה כזו ,היא מדגישה ,ממחישה את הצעדים העצומים
קדימה שעשתה הנדסת המכונות בזכות החישוביות" .לפני
עשרים שנה פשוט לא היה לנו את הכוח החישובי למיזמים
כאלה" ,היא מסבירה .וכמובן ,ממשקים ביו־מכניים דורשים
הפקולטה להנדסת מכונות | 17 | MEgazine