Page 305 - 01 Bereshit
P. 305

ְּ ב ֵ

                  50 Bereshit / Génesis              Parashat Vaiejí                          תי ִׁ֖ שאר

                  (22)
                          ְּרֶשִֶׁׂ֖עָּוְּהֵָּ֥אֵמ ְּף ֵֹ֔סוֹיְּיָ֣ ח יַוְּויִ֑ בבְָּתיֵָ֣בוְּאו ִׁ֖ הְּם י ַֹ֔ר צ מ ְּ בְּּ֙ףֵסוֹיְּבֶשִֵ֤יַו

                                                                                                :םיָֽ  נָּש

                  vaiéshev iosef bêmitzráim, hú uvéit avív; vaijí ioséf, meáh va'éser shaním.

                  Iosef [José] se quedó en Egipto con la familia de su padre. Iosef [José] vivió
                  110 años,
                  (23)                                                                                                              Maftir
                      ְּו ִׁ֖ ד ְּ ל יְּה ֶֹ֔שַנ ְּ מ־ןֶבְּּ֙רי כָּמְּיִֵ֤נ ְּ בְּם ַָ֗גְּםי ִ֑ שֵל שְּיִֵׁ֖נ ְּ בְּם י ַֹ֔ר פֶא ְּ לְּּ֙ףֵסוֹיְּא  רִַ֤יַו

                                                                                    :ףָֽ ֵסוֹיְּיֵֵ֥כ  ר ב־לַע

                  vaiár iosef lêefráim, bênéi shileshím; gám bênéi majir ben-mênashéh, iulêdú
                  'al-birkéi ioséf.

                  y vio Iosef [José] a los hijos de Efraín hasta la tercera generación. También
                  cuando nacieron los hijos de Maquir hijo de Menashé [Manasés] fueron
                  puestos sobre las rodillas de Iosef [José].
                  (24)
                          ְּם ֶָ֗כ תֶאְּד ָ֣  ק פ יְּד ַּ֧  קָּפְּםי ִ֞ הלֹאָֽ ֵוְּתִֵ֑מְּיִׁ֖ כ  נָֽ ָּאְּוי ָֹּ֔חֶא־לֶאְּּ֙ףֵסוֹיְּרֶמאִ֤   יַו

                  ְּםֵָּ֥ה ָּר באַ ְּ לְּעִַ֛ב ש נְּרֵֶ֥שֲאְּץ ֶר ִָּּ֕אָּה־לֶאְּתאֹ֔  זַהְּץ ֶרָָּ֣אָּה־ן מְּּ֙םֶכ תֶאְּהִָּ֤לֱעָֽה ְּ ו ֶ

                                                                                  :ְּבָֽ קֲעַי לָֽוְּקִָּׁ֖ח צ י ְּ ל

                  vaiómer iosef el-ejáv, ánojí mét; vélohím paqód ifqód etjém vêhé'eláh etjem
                  min-haáretz hazót, el-haáretz ashér nishbá' lêavrahám lêitzjáq úlia'aqóv .

                  Luego Iosef [José] dijo a sus hermanos: –Yo voy a morir, pero Elohim
                  ciertamente os visitará con su favor y os hará subir de esta tierra a la tierra que
                  juró dar a Avraham [Abraham], a Itzjaq [Isaac] y a Iaaqov [Jacob].
                  (25)
                      ְּם ֶֹ֔כ תֶאְּּ֙םי הלֱֹאְּד ִ֤  ק פ יְּד ֹ֨ קָּפְּר ִ֑   מאֵלְּלִֵׁ֖א ָּר שׂ יְּיֵֵ֥נ ְּ ב־תֶאְּף ֵֹ֔סוֹיְּעַָ֣ב שַיַו

                                                                     ש  :ְּהָֽ ֶז מְּי ִַׁ֖ת  מ צַע־תֶאְּםֵֶ֥ת לֲעָֽה ְּ ו ַ

                  vaiashbá' ioséf, et-bênéi israél lemór; paqód ifqód elohim etjém, vêhá'alitém
                  et-'atzmotái mizéh .

                  Entonces Iosef [José] hizo jurar a los Hijos de Israel, diciendo: –Ciertamente
                  Elohim vendrá en vuestra ayuda; entonces vosotros haréis llevar de aquí mis
                  restos.
                  (26)
                         ְּןוֹ ִׁ֖ רבָָֽ ָּבְּםֶשׂיֵ֥ יַוְּוֹ ֹ֔ת  אְּו ָ֣ ט נַחָֽ ַיַוְּםיִ֑ נָּשְּרֶשִֶׁׂ֖עָּוְּהֵָּ֥אֵמ־ןֶבְּף ֵֹ֔סוֹי ְּתָּמָָּ֣יַו


                                                                                    :}ש{ְּם יָֽ ָּר צ מ ְּ ב




                                                           305
   300   301   302   303   304   305   306