Page 116 - אשולין / יודי מרטון
P. 116
אשולין /יודי מרטון
עם סבא שלו לפניו .אבל עוצמת החוויה היא למשך שבוע בלבד .אחרי השבוע
היא הופכת רק לזיכרון לי ולך".
דור הקשיב לדברי אשולין והבין היטב את דבריה .גם הוא חש סוג של עצב
מתחיל לעטוף אותו.
הציפור הזדקפה מעט ואמרה בטון רציני "אתה חייב לשמור את סודי .מותר
לך לספר רק לסבא ולסבתא שלך ,ובעתיד תוכל לשתף את זוגתך לחיים .לא
יותר .אל תספר לא לחברים ,לא להורים לא לאחים או לאחרים ,כי בדמי
ובדמך ההבטחה שלך".
דור לא היסס ואמר בבגרות מלאה "אני מבטיח".
המשימה הסתיימה .יוצאים לדרך הביתה .דור עמס את התיק על גבו ,הרכיב
את משקפי הרוח ורכס את האוכף .הוא עלה על גבה של אשולין המחודשת.
היא רצה בקלילות וקפצה מהמרפסת הסלעית אל שמי המדבר.
האור החזק של השמש אחרי אפלולית המערה היכה בעיניו של דור וסנוור
אותו ,אבל הוא התרגל במהרה" .בכל זאת מופע האורות של אש-יה היה
יותר חזק מסתם שמש צהובה" חשב לעצמו וחייך.
המדבר היה שומם אך מעט שונה ,כך נראה היה לדור" .ממש כמו בשיר שסבא
שר כשהוא עובד בגינה "ההרים גבוהים יותר בדרך חזרה."..
הם עפו גבוה מאוד מעל המדבר .האוויר הנקי והמרחבים העצומים עשו את
שלהם ,וכך לאחר זמן טיסה לא קצר החלו אשולין ודור להמהם ביחד מנגינה
קצבית של מצב רוח טוב.
לקראת הצהריים ,כשכבר הגיעו לאזור ירוק ופורה ,התרוממה אשולין אל מעל
העננים והפכה לשחורה כפחם.
115
