Page 117 - אשולין / יודי מרטון
P. 117
אשולין /יודי מרטון
"מפסיקים!" היא קראה והחלה בנחיתה .היא חצתה את העננים ועפה מעל
מספר גבעות ירוקות ואז נחתה בבקעה קטנה.
דור ראה מספר כבשים רועות ללא רועה איתן.
"ואם יגיע מישהו? ויראה אותנו? זה לא מטריד אותך?" התפלא דור.
"היכן אנחנו דור יקירי? מה אתה חושב?" הקשתה הציפור.
דור ענה בתקווה "בדרך הביתה! לא?"
"ומה לדעתך עוד נותר לי לעשות לפני החזרה הביתה ,דור היקר?" דרשה
"תחשוב ,בבקשה".
דור הבין שאשולין לא תספק לו תשובה לשאלתה .הוא חשב וחשב ואז הבין
וענה "ברור לי ,מקווה שאני צודק .אנחנו בעולם השני ,עולם הטוב".
אשולין הנהנה לו בראשה לאות כי הוא צודק ודור המשיך "הבנתי! באנו
לכאן ,כי כוחך התחדש .את תחזקי את הגבול בין הטוב לרע .זו היא משימתך
האחרונה לתקופה הבאה וגם החשובה מכולן .אבל איך תעשי את זה?"
"אנחנו נעוף מעל ההרים המפרידים .נהייה אש ולהבה .אתה חסון וחזק ,אתה
תרגיש את העוצמה".
דור נבעת "אני לא אשרף?"
"אתה מוגן! אינך זוכר?" אמרה הציפור ולא יספה.
דור חיכה לנורא מכל .אש להבה? איך? זה מפחיד מאוד!
116
