Page 118 - אשולין / יודי מרטון
P. 118
אשולין /יודי מרטון
צבעה של אשולין הפכה הפך לאדום זוהר .כל כולה אדומה ,אפילו מקורה.
רק עיניה היו רושפות צהובות כשמש בהירה.
הם המריאו למשימה החשובה .מימינם ראו שוב את ההרים השחורים והגבוהים,
ומשמאלם -את האחו הירוק והפורח ,אשר סימל את הטוב.
אשולין התרוממה מעל הפסגות ,ואז קרתה תופעה מדהימה :בכל מקום שבו
עברה אשולין התפרץ מאחוריהם ובצמוד להם עמוד אש גבוה ורחב מפסגת
ההר לשמי התכלת.
למרות הקרבה לאש לא חש דור בחום בכלל .הוא היה מוקסם מן המראות
המרהיבים.
זיקוקי הלהבות העצומים והאדומים שעלו מפסגות ההרים לאורך קילומטרים
רבים התאחדו וצבעו את השמיים באדום.
לאחר זמן רב ,דעכו האש והאורות ,מותירים את שחור הפסגות כפי שהיו.
הציפור טסה במהירות עצומה ,כאילו היא מנסה להספיק לכסות את כל העולם,
והיא אכן עשתה זאת .כשסיימו היא צנחה עייפה לכיוון אגם קטן ,ויחד עם דור
על גבה צללה במים הכחולים והעמוקים.
קול תסיסה של מים ,שפגשו את הלהט של אשולין ,נשמע .בתוך המים
הגועשים הרגיש פתאום דור המופתע רענן וחזק מאי פעם.
שעה ארוכה שהו במים הקרירים ונרגעו .לאחר מכן התרוממה אשולין .דור
שם לב ,שהיא כבר לא אדומה .צבעיה המדהימים חזרו .היא עפה החוצה מן
המים ונחתה על הגדה.
אשולין כנראה שכחה שדור על גבי גבה ,כי היא התנערה נמרצות מטיפות
המים שעל נוצותיה .דור המטולטל התחיל לצחוק בקול רם ,פורק את המתח
הרב שחש בגופו לאורך כל המשימה.
117
