Page 88 - אשולין / יודי מרטון

‫אשולין ‪ /‬יודי מרטון‬

‫‪ .24‬חזרה לעולם‬

‫מרחוק ראה דור שדה‪ ,‬שבקצהו‬
‫חורשת עצים‪ .‬אשולין נחתה ליד‬
‫החורשה והובילה את דור בינות‬
‫לעצים עד שהגיעו לפתח רחב של‬

‫מערה‪.‬‬
‫הם נכנסו למערה רחבת הידיים‪.‬‬
‫החלל הגדול היה מדופן בקש יבש‬
‫ורך‪ .‬הוא נראה ממש מזמין לשינה‬
‫עמוקה‪ .‬דור ידע שהשינה עשויה‬
‫לשמש למעבר בחזרה לעולמו‪ .‬הוא‬
‫לא היה בטוח ‪ ,‬אם רצה בכך או‬

‫ש‪ ...‬עדיין לא‪.‬‬

‫תירגולת ההכנות ללילה הייתה כבר מוכרת‪ ,‬ודור ואשולין התארגנו בשתיקה‪.‬‬
‫לפני ששכבו לישון סיפרה אשולין לדור סיפור אגדה עתיק מימים קדומים‬

‫ועלומים‪:‬‬

‫"לפני שנים רבות מאוד‪ ,‬בארץ רחוקה ומבודדת‪ ,‬היה מלך‪ ,‬ריכרדו שמו‪ ,‬שחי‬
‫בארמון נישא על גבי אחד ההרים בממלכתו‪.‬‬

‫ארצו לא הייתה גדולה‪ ,‬ומלחמות איין‪ ,‬וכל תושבי הארץ המכונה שירומניה‪,‬‬
‫חיו בהרמוניה בכפריהם ובבתיהם‪.‬‬

‫אך בביתו של ריכרדו ירום הודו ותפארתו שררה מהומה‪ ,‬ממש מלחמה‪ ,‬ביתו‬
‫הסוררת‪ ,‬היחידה‪ ,‬להבה בוערת שיערה הגיעה לפירקה ‪ ,‬ואוי למי שניסה‬

‫לבקש את ידה‪.‬‬
‫"איפה היא‪ ,‬נדרין זאת המופקרת‪ ,‬אשר לא שומעת בקול אביה ואימה?" צרח‬

‫עד השמיים המלך על יועצו חבולין בקול נורא‪.‬‬
‫והיא במרחבי שדות מעבר ליערות דוהרת‪ ,‬על סוסה הלבן‪ ,‬שבלוריתו מתנפנפת‬

‫כרוח הסערה‪.‬‬

‫‪87‬‬